نبني مجتمع مشترك لليهود والعرب في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

'יוזמות אברהם' הוא ארגון משותף ליהודים וערבים-פלסטינים בישראל במטרה לקדם שילוב ושוויון למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת.

'مبادرات إبراهيم' هي منظمة مشتركة لليهود والعرب الفلسطينيين في اسرائيل بهدف تعزيز الدمج والمساواة من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل في اسرائيل.

במהלך חודש מרץ 2024, יוזמות אברהם, באמצעות מכון "גיאוקרטוגרפיה", ערכה סקר בקרב תלמידים ומורים יהודים וערבים (חט"ב ותיכון), במטרה לברר את עמדותיהם כלפי החברה האחרת לנוכח אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה. תוצאות הסקר מעלות תמונה קשה של עמדות ורגשות שליליים כלפי החברה האחרת ואמונה קלושה בסיכוי לחיים של שלום בין שתי הקבוצות. תמונה זו אינה סימטרית באופן מוחלט: בקרב ערבים (מורים ותלמידים כאחד) יש נכונות מעט גבוהה יותר להכיר את החברה היהודית וללמוד עליה.

ממצא בולט ומעודד הוא שמפגש בין בני הקבוצות ממתן משמעותית עמדות ורגשות שליליים ומגביר את האמונה באפשרות לחיים בשלום.

להלן ממצאי הסקר המרכזיים:

  • שנאה – בקרב תלמידים: 40% מהיהודים מעידים על שנאה כלפי ערבים במידה רבה או רבה מאוד ו-19% במידה בינונית. בקרב ערבים, 11% מעידים על שנאה כלפי יהודים במידה רבה או רבה מאוד ו-30% מעידים על שנאה כלפי יהודים במידה בינונית. בקרב מורים: 23% מהיהודים ו-9% מהערבים דיווחו על תחושות של שנאה במידה רבה/רבה מאוד כלפי האחר.
  • פחד – 41% מהתלמידים היהודים דיווחו על תחושת פחד מערבים מול 20% מהתלמידים הערבים שדיווחו על פחד מיהודים. בקרב מורים: 39% מהיהודים דיווחו על פחד מערבים, מול 11% מהערבים שדיווחו על פחד מיהודים במידה רבה ורבה מאוד.
  • מגע – בקרב תלמידים, 81% מהיהודים העידו שאינם מדברים עם בני ובנות נוער ערבים אף פעם או רק לעיתים רחוקות או רחוקות מאוד. רק 9% העידו שהם מדברים עם בני נוער ערבים בתדירות גבוהה יחסית. בקרב תלמידים ערבים, 50% העידו שהם מדברים עם בני נוער יהודים בתדירות גבוהה יחסית. פער בתדירות המפגשים קיים פער גם בקרב המורות והמורים – 82% מהמורים הערבים מדברים עם יהודים בתדירות גבוהה לעומת 50% מהיהודים.
  • ידע, הבנה ואמפתיה – מורות ומורים ערבים מעידים בשיעור גבוה יותר כי הם מכירים ומבינים את האתגרים והתרבות של החברה היהודית ביחס למורים יהודים. 56% מהמורים הערבים מול 36% מהמורים היהודים מבינים את אתגרי החברה האחרת, ו-70% מהמורים הערבים מול 36% מהיהודים מכירים את השפה, התרבות והמנהגים של החברה האחרת. באופן כללי, 26% מהמורים הערבים מעידים על הבנה (אמפתיה) כלפי יהודים לעומת 14% בלבד מהמורים היהודים המעידים על תחושות אמפתיה כלפי ערבים.
  • אמונה בחיים בשלום בתוך ישראל – משיבים לסקר שהשתתפו במפגש עם האחר מאמינים יותר באפשרות לחיים בשלום בישראל. מקרב מורות ומורים יהודים שנפגשים לפחות מדי פעם עם ערבים, 51% מאמינים באפשרות של חיים בשלום. מקרב המורים היהודים שאינם נפגשים עם ערבים, רק 22% מאמינים באפשרות כזו. מקרב המורים הערבים הנפגשים עם יהודים, 65% מאמינים באפשרות של חיים בשלום, לעומת 44% שמאמינים בכל מקרב המורים שאינם נפגשים עם יהודים. בקרב תלמידים יהודים, 47% מאלה שפוגשים בני נוער ערבים מאמינים באפשרות לשלום מול 18% מאלה שאינם נפגשים עם ערבים בני גילם. 74% מהתלמידים הערבים שנפגשים עם בני נוער יהודים מאמינים באפשרות לחיות בשלום בישראל לעומת 43% מהתלמידות והתלמידים הערבים שאינם פוגשים יהודים בני גילם.
  • נכונות למגורים בשכנות – רק 9% מהתלמידות והתלמידים היהודים מעידים שהיו מרגישים טוב לו משפחה ערבייה הייתה עוברת לגור לידם, לעומת 34% מהערבים שהיו מרגישים טוב לו משפחה יהודייה הייתה עוברת לחיות בשכנות אליהם. 54% מהתלמידים היהודים מעידים כי היו מרגישים רע במקרה כזה לעומת 20% מהתלמידים הערבים.
  • רצון להיכרות עם האחר – הנכונות של תלמידים ערבים להכיר וללמוד על בני נוער יהודים גבוהה יותר ביחס לנכונות של תלמידים יהודים. 36% מבני הנוער הערבים מול 14% מהיהודים רוצים להכיר את האחר, ו-68% מהיהודים מול 31% מהערבים אינם רוצים כלל/רוצים במידה מעטה להכיר את האחר.
  • רצון ללמוד על הסכסוך – שיעור גבוה של תלמידים מעוניינים ללמוד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בקרב תלמידים ערבים, 60% דווחו על רצון ללמוד על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובקרב תלמידים יהודים 55% הביעו רצון כזה.
  • רצון ללמוד ערבית/עברית – 42% מהיהודים מעוניינים ללמוד ערבית ברמה שתאפשר שיחה ו-70% מהערבים מעוניינים ללמוד עברית ברמה כזו.
  • פערי עמדות בין דתיים וחילונים ובין דתות – בקרב יהודים (תלמידים ומורים), רמת הדתיות נמצאה כמשתנה משמעותי בתפיסת החברה הערבית. ככל שעולה רמת הדתיות המדווחת, כך מדווחים גם עליה ברגשות השליליים כלפי החברה הערבית ובקביל ירידה בנכונות למפגש, ברצון ללמוד על החברה הערבית, באמפתיה ובאמונה בהיתכנות לחיים בשלום בישראל. מבין כלל המורים הדתיים שנסקרו, לא היו מי שדווחו על הבנה (אמפתיה) כלפי ערבים במידה רבה או רבה מאוד לעומת 31% מהמורים החילונים. 32% מהמורים הדתיים העידו על שנאה כלפי ערבים לעומת 8% מהחילונים. בחברה הערבית, קיים הבדל מובהק בעמדות תלמידים מוסלמים, נוצרים ודרוזים כלפי יהודים. כך, לדוגמה, על השאלה "איך היית מרגיש/ה אם משפחה יהודייה הייתה עוברת לדירה שלידך?" השיבו כי היו שמחים לכך 70% מהתלמידים הנוצרים, 50% מהדרוזים ורק 27% מהמוסלמים. בהיבט של הבנה (אמפתיה) כלפי יהודים, החלוקה היא 64% בקרב דרוזים, 33% מהתלמידים הנוצרים ורק 11% מהתלמידים המוסלמים.
  • הכלים הנדרשים למורות ומורים – כ-60% מהמורים היהודים דווחו שהם מעוניינים בידע על החברה הערבית ו-50% מהמורים הערבים מעוניינים ללמוד על החברה היהודית. 50% מכלל המורים, ערבים ויהודים, דוחו שהם זקוקים לכלים לניהול שיח בכיתה בנושא יחסי יהודים-ערבים. 50% מכלל המורים דווחו שהם מעוניינים להתנסות בשיח עם מורים יהודים/ערבים.

 

כאמור, ממצא בולט ומעודד העולה מן הסקר לכל אורכו מעלה שיש מתאם חיובי מובהק בין מפגש לבין עמדות. מורים ותלמידים המדברים עם בני ובנות החברה האחרת הביעו עמדות חיוביות יותר באופן משמעותי מהנסקרים שאינם מדברים כלל עם בני ובנות החברה האחרת או שהם מדברים עימם לעיתים רחוקות בלבד.

כך, לדוגמה, 57% מהתלמידות והתלמידים הערבים שנפגשים עם יהודים היו מרגישים טוב לו משפחה יהודייה הייתה עוברת לגור לידם לעומת 16% מהתלמידים הערבים שאינם פוגשים בני נוער יהודים, ו-21% מהתלמידים היהודים שנפגשים עם ערבים היו מרגישים טוב במקרה כזה לעומת 6% מהלא נפגשים. רמות השנאה בקרב תלמידים יורדות אף הן בקרב הנפגשים: מ-16% ל-5% בקרב בני נוער ערבים ומ-44% ל-23% בקרב בני נוער יהודים. גם רמות החיבה עולות: מ-11% ל-43% בקרב בני נוער ערבים שפוגשים יהודים לעומת הלא נפגשים ומ-4% ל-13% בקרב היהודים, בהתאמה.

ממצאי הסקר אימתו את ההשערה בדבר ההקצנה החריפה בעמדות תלמידים ומורים במערכת החינוך, הקצנה שבאה לביטוי גם בשורה ארוכה של תקריות ואירועים בין כתלי בתי הספר, מאז השביעי באוקטובר. כדי לבלום את הנסיקה בהקצנה, על משרד החינוך להכיר בבעיה ולטפל בה בנחישות. חובה להכניס תכניות של מפגשי תלמידים (ערבים ויהודים) לכל בתי הספר ולבצע פעולות הדרכה ולווי בחדרי מורים. יש בנמצא אינספור דוגמאות לפעולה שביצעו יוזמות אברהם וארגונים נוספים ושניתן להרחיבן לאחר שעד כה בוצעו בהיקף מוגבל וכמעט לא כללו את בתי הספר הדתיים-לאומיים והחרדים, בהם ההקצנה שוברת שיאים. ההימנעות מההתמודדות עם ההקצנה במערכת החינוך תגבה מחיר כבד מהחברה הישראלית ועלולות להיות לה השלכות קשות וארוכות טווח.

עוד בנושא זה

Silence is Golden