نبني مجتمع مشترك لليهود والعرب في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

'יוזמות אברהם' הוא ארגון משותף ליהודים וערבים-פלסטינים בישראל במטרה לקדם שילוב ושוויון למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת.

'مبادرات إبراهيم' هي منظمة مشتركة لليهود والعرب الفلسطينيين في اسرائيل بهدف تعزيز الدمج والمساواة من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل في اسرائيل.

  1. מיגון (הנתונים וההמלצות בשיתוף עמותת "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון):

ב-34 הכפרים הבלתי מוכרים בנגב חיים כ-120 אלף תושבים. לאורך השנים, כתוצאה ממתקפות הטילים מעזה לישראל, סבלו הכפרים הלא מוכרים מפגיעות בנפש וברכוש. במלחמת חרבות הברזל הגיעו פגיעות אלה לשיא, כאשר 16 מתושבי הכפרים נהרגו כתוצאה ממתקפות טילים מתחילת המלחמה. כמו-כן, מאחר שגם רבים מהישובים הבדואים המוכרים סובלים ממחסור משמעותי במרחבים מוגנים, הפגיעה הקשה היא בכל האוכלוסייה הבדואית בנגב. סיבה מרכזית לכך היא מחסור בממ״דים בבתים, במקלטים ובמיגוניות.

למרות שתושבי הכפרים הבלתי מוכרים ספגו פגיעות לאורך השנים, והעלו דרישות חוזרות ונשנות למיגון, נותרו יישובים אלה ללא מענה. בין השאר, הרשויות לא מאפשרות רכישת מיגוניות מחשש שיהפכו למבני קבע בכפרים אלה, ויתנו גושפנקא רשמית לנוכחותם שם. לאור המתקפות מצד חמאס במלחמה הנוכחית, יש צורך חירומי באספקת מיגוניות קבועות או זמניות בהקדם. מכיוון שרוב הפגיעות אינן פגיעות ישירות אלא מרסיסים, כל אלמנט שיכול להפחית את הפגיעה מהם נחוץ בדחיפות. ניתן לספק מיגוניות, אך גם פיתרון זמני בדמות גלילי בטון גדולים יכול לעזור, כאשר כל גליל כזה יכול להגן על 12 אנשים. גלילים אלה, אף שאינם עומדים בתקן המיגון, יכולים לספק שכבת הגנה מצילת חיים, שתשלים את ההגנה שנותנת כיפת ברזל ועדיפה על פני מצב שבו אין לתושבים מיגון כלל.

לפי הנתונים הידועים לנו ל-120,000 האזרחים בכפרים הלא מוגנים נחוצות כ-10,000-11,000 מיגוניות, זאת לפי מפתח של 12 א.נשים במיגונית. מספר ארגוני חברה אזרחית, ביניהם עמותת ״במקום״, מלווים את מאמצי התושבים וממפים את תמונת המצב הנוכחית מבחינת המיגוניות הקיימות והמיגוניות החסרות, כולל סימון קריאות של תושבי הכפרים להקמת מקלטים באמצעות אפליקציה– להלן קישור למיפוי. המפה כוללת נכון למועד כתיבת שורות אלה, 209 נקודות שבהן תושבים בקשו מיגון: כל נקודה במפה מבטאת מיקום בו נחוץ מיגון, בין אם מדובר במיגונית אחת ובין אם יותר. עד כה סופקו כ-220 מיגוניות, על-ידי גורמים שונים. המיפוי נמשך ויש להניח כי נקודות נוספות יסומנו בימים הקרובים.

ב-20 כפרים הצורך בהול ביותר. בישובים אלה דרושות כ-2,100 מיגוניות, בעוד שכרגע קיימות בשטח 74 בלבד.

למיטב הבנתנו, נוהל הצבת המיגוניות לפיו פועל פיקוד העורף מצריך ראשית פנייה של הרשות המקומית. מאחר שמדובר במצב חירום שבו איזורי המגורים של התושבים הבדואים מטווחים בתדירות גבוהה, יש מקום לשינוי הנוהל, ולהסתמכות גם על הבקשות כפי שמרוכזות על-ידי העמותות הפועלות השטח. ככל שדרושים אנשי קשר המכירים את השטח, ארגוני החברה האזרחית יודעים לספק את האנשים והמידע הדרוש, אולם בהתחשב במצב יש מקום לפעולה יזומה של המדינה על-מנת לספק ביטחון והגנה בסיסיים לאזרחיה. יש לספק מיגוניות ואמצעי הגנה אחרים לכל התושבים הבדואים בנגב המצויים תחת סכנה ממשית של פגיעה מטילים, הן ביישובים לא מוכרים והן ביישובים המוכרים.

להלן המלצותינו:

  1. על המדינה לספק מיגוניות קבועות או זמניות לתושבים הבדואים בישובים המוכרים והלא מוכרים בנקודות שכבר סומנו במפה בהקדם האפשרי, על מנת להציל חיי אדם ולהעניק ביטחון ותחושת ביטחון לתושבים. בעת הצבת המיגוניות, יש להקים תשתיות לכניסה בטוחה גם בעת חיפזון, במיוחד בשעות הלילה שבהן מדובר בשטחים חשוכים ברובם. כפתרון מיידי, אפשר להציב מיגוניות במרחבים ומבנים ציבוריים: בתי"ס, מרפאות, תחנות הסעה, מסגדים וחנויות מכולת.
  2. מומלץ כי נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים ופיקוד העורף יעמדו בקשר רציף עם ארגוני חברה אזרחית ונציגי הכפרים אשר עורכים את המיפוי לטובת אספקת המיגוניות לטובת אספקת כיסוי מלא לכלל האזרחים באיזורים אלה.
  3. יש לבצע פעילות הסברתית בשפה הערבית ובאופן מותאם על מנת ליידע את התושבים ולהעלות מודעותם לחשיבות ולדרך השימוש במיגוניות. יוזמות אברהם פועלת על-מנת להנגיש את ההסברה והנחיות פיקוד העורף בערבית.
  4. בשבועות האחרונים פיקוד העורף החל בפיילוט להצבת פתרון מיגון בשם "Hesco", המגן מפני הדף ורסיסים. מיגון זה אמנם חלקי ואינו מספק, אך ככל שהוא יכול להציל חיים, חשוב להרחיב את הצבתו – לא על חשבון אמצעי המיגון האחרים, ככל שאפשר להציבם. עם זאת, נציין כי בפתרון זה ישנם זיזי מתכת בולטים המהווים סכנה למי שמתגוננים באמצעותו. ככל שמתרחב השימוש בפתרון זה, יש להסיר או לאבטח את זיזי המתכת על-מנת להפחית את הסכנה מהם.
  5. יש לבנות מנגנון שיסדיר את הקשר בין פיקוד העורף לבין נציגי הכפרים הלא מוכרים, בשגרה ובחירום, בצורה שתאפשר אספקת מיגון הולם ומערכות התראה.
  6. לאחר אספקת המיגוניות הזמניות בהקדם, יש למצוא פתרון ארוך טווח לבעיה.

 

  1. ליווי משפחות נרצחים וחטופים

חשוב שליווי המשפחות ייעשה ככל האפשר על-ידי גורמי טיפול דוברי ערבית וכאלה המגיעים מהחברה הערבית בכלל והאוכלוסייה הבדואית בפרט. יש לקיים שוויון מלא בשירותים ובליווי המוצעים למשפחות בדואיות, באופן מותאם מבחינה לשונית ותרבותית.

  1. חיזוק החוסן הנפשי

החברה הערבית סובלת מפגיעה בחוסן הנפשי כתוצאה מרמת ביטחון אישי ירודה עוד קודם לאירועי המלחמה, בעקבות תופעת האלימות והפשיעה. אירועי המלחמה מהווים פגיעה נוספת בביטחון האישי וגורמים ללחץ וחרדה, כאשר ביישובים הבדואיים בנגב ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכרים, התושבים מרגישים חשופים ונטולי הגנה אל מול מתקפות הטילים, במיוחד על רקע מספר רב של פגיעות בנפש.

לפיכך, אלה המלצותינו:

  1. על מוסדות המדינה הרלוונטיים לחקור ולמפות את היקף הפגיעה הנפשית בחברה הערבית.
  2. על המדינה לפעול להעלאת המודעות לבריאות הנפש ולהשלכות הפגיעה בה בקרב החברה עצמה. בתוך כך, חשוב להדריך הורים כיצד לזהות בעיות נפשיות בקרב ילדים, ולהנגיש את דרכי ההתמודדות עמן.
  3. יש לחזק את 'מרכזי החוסן' בישובים הערביים כך שיוכלו לתת מענה נפשי למגוון אירועי טראומה. יש לוודא כי במרכזים מועסקים עובדים ערבים או לפחות דוברי ערבית. יש לתקצב מרכזים אלה על מנת לאפשר להם להעניק טיפול טלפוני, גם בצורה אנונימית, וכן טיפול נפשי לטווח קצר וטיפול נפשי לטווח ארוך.
  4. יש לספק שירותי בריאות הנפש דרך בתי ספר, מרכזים קהילתיים, קופות חולים: להעביר הכשרות בנושא מענה ראשוני בשפה הערבית ובאופן מותאם תרבותית – למורים ומדריכים בקהילה, לאנשי צוות רפואי ומינהלי במרפאות בקהילה; להוסיף תקנים למומחי בריאות הנפש במרפאות הקיימות בחברה הערבית; להקים קבוצות תמיכה להורים, צעירים ובני נוער וילדים.
  5. על המדינה להתמודד עם המחסור החריף בפסיכולוגים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע נוספים מתחום הטיפול בחברה הערבית. יש לתמרץ צעירים וצעירות ערבים לפנות ללימודים במקצועות הטיפול השונים (בייחוד התמחות קלינית, פסיכולוגיה על כלל התמחויותיה ומקצועות נוספים). במקביל, יש לאתר את החסמים העומדים בפני הצעירים והצעירות הערבים המבקשים ללמוד מקצועות אלה ולהסירם.

 

עוד בנושא זה

Silence is Golden