בתאריך 25.05.2023 עלתה בישיבת הממשלה הצעת מחליטים שעניינה הפיכת חוק יסוד: הלאום מחוק הצהרתי להנחיה חוקית.
לפי ההצעה, על משרדי הממשלה ויחידות הסמך להתייחס אל ״ערכי הציונות״ כ״ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה״ בכל שלבי עיצוב ויישום המדיניות. כמו כן, מגדירה ההחלטה כי ערכים אלה יבואו לידי ביטוי ״בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות״ וכן כי תינתן העדפה ״לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון, או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי״.
אנו מזהירים כי יישום החלטה זו תעמיק את האפליה, הקשה ממילא, כלפי האזרחים הערבים ותגביר את העדפת היתר של יהודים בכל תחומי החיים. החלטה זו תוביל לאפלית אזרחים ערבים הן בקביעת המדיניות – בכל רמות התהליך – והן בהעסקה במשרדי ורשויות הממשלה. בהתאם, אפליה זו תגביר את חוסר השוויון במשאבים, את ההזנחה של הבעיות עימן מתמודד הציבור הערבי – ובראשן תופעת האלימות והפשיעה ומצוקת הקרקעות והתכנון – ואת הניכור הקשה שבין האזרחים הערבים למדינה, ניכור שהוא תולדה של שברים ואכזבות רבים, הבולט שבהם הוא חוק יסוד: הלאום, שאותו מבקשת הצעת המחליטים להוציא מהכוח אל הפועל.
הדגש הניתן בהחלטה על ״תחומי ההתיישבות״ נועד, כך יש להניח, להרחיב את הכיבוש באמצעות ההתנחלויות בשטחים, אך גם לאפשר לדחוק את האזרחים הערבים מהנגב והגליל, באמצעות החרפת מצוקת הקרקעות והדיור. במשך שנים ארוכות, מדינת ישראל לא הקימה יישובים חדשים ולא דאגה להבטחת קרקעות והקמת יחידות דיור לזוגות צעירים בחברה הערבית בצורה משמעותית. הזנחה זו הובילה לבנייה בלתי חוקית רבה, ובסופו של דבר גם לסכסוכים רבים. כעת, החלטת הממשלה תעגן את האפליה הזו בחקיקה.
בבסיס השיטה הדמוקרטית עומד ערך השוויון. מדינה דמוקרטית חייבת להבטיח שוויון לכל אזרחיה, בפני החוק ובחלוקת המשאבים. חוק הלאום, עוד בחקיקתו, היה שנוי במחלוקת: 55 חברי כנסת, יהודים וערבים, הצביעו נגדו במליאת הכנסת. בפסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין החוק, נוסף על הפרשנות המצמצמת שנתן ביהמ״ש העליון לחוק כהצהרתי בלבד – בניגוד להחלטה הנדונה היוצקת לתוכו היבטים מעשיים – נכתב כי "אף שחוק יסוד: הלאום מעגן את אך את מרכיבי הזהות היהודיים של המדינה, אין בכך כדי לגרוע מחובתה של המדינה, על כלל רשויותיה ומוסדותיה, להגן על זכויותיהם של המיעוטים החיים בה".[1]
לפיכך, הצעת החלטה זו מנוגדת לפסיקת ביהמ״ש העליון ולעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית. החלטה זו מחלישה את המרכיב הדמוקרטיה במדינה, וקבלתה תהווה הכפפה של היבטיה הדמוקרטיים של המדינה להיבטיה היהודיים. גבולות הדמוקרטיה והשוויון חייבים לחפוף לגבולות האזרחות במדינה, ולא לאלה של ערכי הציונות.
לסיכום, הצעה זו ויישומה מרוקנים מתוכן את מהותה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
[1] בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב־8 ביולי 2021
