نبني مجتمع مشترك لليهود والعرب في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

'יוזמות אברהם' הוא ארגון משותף ליהודים וערבים-פלסטינים בישראל במטרה לקדם שילוב ושוויון למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת.

'مبادرات إبراهيم' هي منظمة مشتركة لليهود والعرب الفلسطينيين في اسرائيل بهدف تعزيز الدمج والمساواة من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل في اسرائيل.

אילוסטרציה. צילום: יעקוב איברהים

רות לוין-חן

בימיה האחרונים של ממשלת לפיד, היו מי שניצלו את הזמן כדי לעבוד, ממש עד הרגע האחרון. מהלך משמעותי כזה שעבר ללא רעש וצלצולים, הוא השקת עקרונות פעולה לשירותי רווחה בערים מעורבות. בשבוע שעבר התכנסו בלשכת שר הרווחה והביטחון החברתי, מר מאיר כהן, ישבו יועצים, אקדמאים ואנשי שטח – כולם בכירים, כולם מומחים, כולם לקחו חלק בתהליך שהתרחש בשנה האחרונה, שכלל הכשרה מעמיקה שמטרתה פיתוח ידע בנושא שירותי רווחה בערים מעורבות.

המפגש החגיגי, והמסמך של עקרונות פעולה לשירותי רווחה בערים מעורבות שעמד במרכזו, מביא עימו בשורה אמיתית. שר הרווחה והביטחון החברתי הוא השר הראשון שהשכיל להבין שהאתגרים שעימם מתמודדות ערים שבהן חיים יחד (או אלה לצד אלה) יהודים וערבים הם ייחודיים ומחייבים מענים מתאימים. זו תובנה חשובה במיוחד מפני שמדובר במשרד שאחראי על המשימה המורכבת של שירות אוכלוסיות שלעתים מצויות במצוקה (משפחות בעוני או כאלה שנמצאת במעגל האלימות, ילדים ונוער בסיכון, מכורים וכד'). כמו כן, תוספת המילים "הביטחון החברתי" לשם המשרד באוגוסט 2021 מסמנת את הכיוון שאליו המשרד הולך – יותר עבודה קהילתית וחיבור בין אוכלוסיות, ולא רק מתן שירותי רווחה "קלאסיים".

הפגישה אצל שר הרווחה, מאיר כהן.

הצורך לייצר חיבור בין האוכלוסיות היהודית והערבית בערים המעורבות התחדד בעקבות אירועי מאי 2021. ביחס לעבודה בתוך מחלקות הרווחה, אפשר רק לדמיין מה מרגישה עובדת סוציאלית ערביה (לרוב אחת מעובדות סוציאליות ערביות בודדות כשמדובר בערים המעורבות) שנדרשת לתת מענה למטופל יהודי כאשר בחוץ מתחוללת אלימות פרועה בין האוכלוסיות; ובאותה מידה, מה חש אותו מטופל שהמענה למצוקותיו תלוי באותה עובדת סוציאלית שהחברה שאליה הוא משתייך מנסה לצייר כאויבת. סיטואציות כאלה מחייבות מדיניות שתיתן כלים ממשיים להתמודד עם הקשיים האלה, בשגרה ובעיתות קיצון.

ואכן – במשרד הרווחה והביטחון החברתי החליטו להתמודד עם המציאות נכוחה ולקדם תוכנית פעולה. ההחלטה לרתום למהלך איש מקצוע, חוקר בכיר לעבודה סוציאלית אשר ערך מחקרים בדיוק בנושא הזה של שירותי רווחה בערים המעורבות – סימנה שמדובר במהלך משמעותי שמחבר בין התיאוריה לשטח.

עקרונות הפעולה שגובשו על-ידי הצוותים הבכירים מהערים המעורבות נרחבים ומתייחסים להיבטים שונים בהם ניהול של צוות מעורב, הנגשה שפתית ותרבותית לעובדים.ות, כשירות תרבותית בעיר מעורבת, התמודדות עם נושאים קונפליקטואליים, צמצום אי-שוויון בין יהודים לערבים בשירותי הרווחה הציבוריים, התערבות בזמן משבר ותמיכה בעובדים.ות בזמנים כאלה, חיזוק הזהות המקומית הייחודית של כל עיר, מיצוב מרכזי הגישור כגורם מתכלל לעבודה קהילתית עירונית ועוד.

מימוש עקרונות אלה מגובה בתוכנית לערים מעורבות במסגרת החלטת ממשלה 550 לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית (מאוקטובר 2021), כאשר בחודש אוגוסט אושרו (לשנה בלבד, בגלל סטטוס ממשלת המעבר) תקציבים של 46 מיליון ₪ עבור תוכנית זו של משרד הרווחה והביטחון החברתי, וכן תוכניות נוספות כגון הרחבת פעילות מרכזי הצעירים, הגדלת היצע תוכניות התעסוקה בחברה הערבית, ובערים המעורבות בפרט, ומענים נוספים.

אפשר כבר לראות ביטויים לתכנית זו בשטח. בין היתר, השבוע התחיל קורס ערבית בעיריית עכו. הקורס, שמתמקד בשפה ובתרבות הערבית, נועד לקדם היכרות של עובדי.ות העירייה עם החברה הערבית מתוך הבנה שהיכרות כזו נחוצה לשיפור השירותים שניתנים לאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות. היכרות כזו נחוצה תמיד, בעיתות שגרה, וכן בזמנים של מתיחות בין האוכלוסיות שעלולה לבוא לידי ביטוי גם באינטראקציה של עובדי.ות העיריות עם התושבים ובאופן שבו השירותים מסופקים.

בקורס הנוכחי משתתפים.ות גם עובדי מנהל הרווחה בעירייה. כצעד תומך, יוזמות אברהם מפתחת בשיתוף שפה1 תכנים ייחודיים ללימוד ערבית אשר לקוחים מעולם התוכן של עובדים.ות סוציאליים. התכנים הללו יוטמעו כבר בקורס הנוכחי.

המהלך שנעשה במשרד הרווחה תוך שילוב של עבודת מטה לצד למידה ממי שעובדות בשטח, הוא בדיוק התשובה (בתחום הרווחה, לפחות) להבנה שהיחסים בין יהודים וערבים בערים מעורבות לא "יסתדרו" מעצמם, ונדרשת יד מכוונת. השר כהן בחר לעשות זאת ולהחיל מדיניות, אך כרגע זה צעד שהינו בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. נדרשים צעדים נוספים שיבטיחו שתושבי ותושבות הערים המעורבות יזכו לתקציבים ולתוכניות שיהפכו את הערים המעורבות לזירות למפגש חיובי בין יהודים וערבים, כאלה שכלל תושביהן מרגישים שייכות לעיר, ויחושו שהן מבטאות את הזהות ואת הנראטיב של החברה שלהם. על מנת שזה יקרה – נדרשת עבודה דומה מצד כלל משרדי הממשלה – הפנים, החינוך, המשרד לשירותי דת, משרד הבינוי והשיכון, משרד התרבות והספורט ומשרדים נוספים.

כרגע, אפילו המשך היישום של התוכנית של משרד הרווחה והביטחון החברתי מוטל בספק, ונותר רק לקוות שהממשלה הבאה תשכיל להמשיך את המהלך מתוך הבנה שהערים המעורבות הן מהזירות החשובות ביותר לשוויון ולשילוב בין יהודים וערבים בישראל.

עוד בנושא זה

Silence is Golden