30.12.2021
עם 126 נרצחים, שנת 2021 הייתה השנה הקטלנית ביותר עד כה בחברה הערבית. כשרואים את התמונות הללו, שפרסמנו בסוף השבוע בעיתונות בעברית ובערבית, אי אפשר שלא לחשוב על כל החיים שאבדו, ועל כל הנפגעים בגוף ובנפש ששרדו את מצב החירום שבו נמצאת החברה הערבית. כי הנרצחים הם רק קצה הקרחון, והאמת היא שביישובים ובשכונות הערביות אין ביטחון אישי לאף אחד. ואת זה חייבים לשנות.
עם סיום השנה, אנחנו מפרסמים דף נתונים חדש המפלח את מקרי הרצח בחברה הערבית בשנה החולפת במבט משווה ביחס לשנים האחרונות. לצד דף הנתונים העמותה מפרסמת את שמותיהם ותמונותיהם של כל הנרצחים השנה (לחצ/י כאן לגרסת PDF).
נתונים מרכזיים (דף הנתונים המלא – בקישור הזה):
* 126 ערבים/ות נרצחו בישראל בשנת 2021 בנסיבות הקשורות לאלימות ופשיעה, מהם 107 ערבים-פלסטינים אזרחי המדינה, ו-19 שאינם אזרחים. בנוסף, 9 נהרגו בנסיבות הקשורות לפעילות משטרתית.
* מבין כלל הנרצחים, 16 הן נשים – 12.7% מהמקרים.
* ב-105 מהמקרים (83.3%), הרצח נעשה באמצעות כלי ירייה. זוהי עלייה משמעותית מאז 2018, אז 74.6% ממקרי הרצח נעשו באמצעות ירי.
* 62 מהנרצחים היו עד גיל 30 – מהם 19 היו צעירים מגיל 20 (הנרצח הצעיר ביותר היה בן 9 בלבד) ו-43 היו בגיל 21-30.
* חודשים אוגוסט וספטמבר היו החודשים הקטלניים ביותר ב-2021: באוגוסט נרצחו 14 אזרחים ערבים בישראל, ובספטמבר – 13.
* בערים המעורבות, בהן גרים כ-10% מאזרחי ישראל הערבים-פלסטינים, מתרחשים למעלה מ-20% ממקרי הרצח.
* הערים הכי מסוכנות ב-2021: מזרח ירושלים (18 נרצחים/ות), אום אל פחם (9), רמלה (7), חיפה ונצרת (6 נרצחים/ות בכל אחת), ואחריהן – לוד, קלנסווה ויפו, עם 5 נרצחות/ים בכל עיר במהלך השנה.
חשוב לעצור רגע ולהתייחס לשתי תופעות מרכזיות שעולות מהנתונים – גיל הנרצחים וכלי הרצח – ולמשמעותן החברתית. מחצית מהנרצחים הם מתחת לגיל 30 – גילאים שבהם הם היו אמורים לחבוש את ספסל בית הספר, ללמוד במוסד אקדמי או להשתתף בשוק התעסוקה. אבל, היעדר מענים מתאימים לקבוצת הגיל הזו בחברה הערבית ומציאות של חוסר מעש הם כר פורה להצמחת התנהגויות אנטי-חברתיות, ונדליזם, אלימות ופשיעה חמורה. הזמינות של הנשק החם בחברה הערבית מקבל גם הוא ביטוי בנתונים, כאשר 83% ממקרי הרצח נעשה באמצעות כלי ירייה. מיגור הנשק הבלתי חוקי הוא מרכיב הכרחי במיגור הפשיעה והאלימות.
נקודת האור בקצה המנהרה היא, שיש התייחסות נרחבת לשני הנושאים הללו ולשורת גורמי עומק נוספים בתכנית הממשלתית למאבק בפשיעה, אשר יישום מיטבי שלה הכרחי לעצירת ההידרדרות. העובדה כי הממשלה מציבה היום את מיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית בעדיפות גבוהה מעודדת מאד. עם זאת, רק מחיקת הפערים העמוקים בין יהודים לערבים במדינה, כולל התמודדות עם האפליה וההזנחה השיטתית של היישובים והחברה הערבית, ימגרו את התופעה. חיי ערבים אינם הפקר.
כולנו תקווה ששנת 2022 תהיה שנת המפנה, ושבקרוב מאד נוכל להפסיק לספור נרצחים, ונראה כאן מציאות של שוויון וחיים משותפים.
#Arab_Lives_Matter
