نبني مجتمع مشترك لليهود والعرب في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

יוזמות אברהם (ע״ר) הוא ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת. הארגון פועל לממש את ההבטחה שנכללה במגילת העצמאות ל"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ולהשתית "אזרחות מלאה ושווה" ליהודים ולערבים במדינה שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי וביתם של אזרחיה הערבים, וזאת לצד מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד מדינת ישראל.

مبادرات إبراهيم هي منظمة يهودية عربية للتغيير الاجتماعي وتعزز التكامل والمساواة بين اليهود والمواطنين العرب في إسرائيل ، من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل. تعمل المنظمة على الوفاء بالوعد الوارد في إعلان الاستقلال "بالمساواة الكاملة في الحقوق الاجتماعية والسياسية لجميع مواطنيها بغض النظر عن الدين والعرق والجنس" وإنشاء "مواطنة كاملة ومتساوية" لليهود والعرب في الدولة التي هي الموطن الوطني للشعب اليهودي وموطن مواطنيها العرب، إلى جانب الدولة الفلسطينية التي ستقام بالسلام الى جانب دولة إسرائيل.

המפגש בין סטודנטים יהודים לערבים באקדמיה לא מוביל לקשרים ביניהם, וההפרדה בין הקבוצות נמשכת – כך עולה מדו"ח מחקר חדש של עמותת יוזמות אברהם וקרן אדמונד דה רוטשילד, שבדק את השפעת המפגש האקדמי על עמדות ויחסים בין הסטודנטים הערבים והסטודנטים היהודים. המחקר נערך ע"י "מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי", והשתתפו בו 4,697 סטודנטים ובוגרים יהודים וערבים מ-12 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ. עוד עולה מן המחקר, כי סטודנטים ערבים ויהודים כאחד חשים שייכות רבה יותר למוסד הלימודים ולקולקטיב משותף כאשר הוא מעודד סובלנות ושיח ביקורתי. ממצאי המחקר הוצגו לראשונה בכנס משודר שהתקיים בנובמבר 2020.

המחקר רחב ההיקף הזה והראשון מסוגו בחן את מידת הסכמתם של המשתתפים עם מגוון מדדים הכוללים סוגי מפגש באקדמיה (למשל השתתפות בקבוצות מנהיגות), תפיסות ועמדות לגבי הקבוצה שלהם (למשל תפיסת אפליה של ערבים כלפי הקבוצה שאליה הם משתייכים) ותפיסות, עמדות ורגשות כלפי הקבוצה האחרת (למשל כעס של ערבים כלפי יהודים). כמו כן נשאלו המשתתפים כיצד הם תופסים את מדיניות המוסד שאליו הם משתייכים בנושאים כמו עידוד סובלנות, מאבק בגזענות ושיח ביקורתי.

ממצאי המחקר שופכים אור על טיב היחסים המתעצבים בין יהודים לערבים בזמן לימודיהם במרחב אקדמי משותף.

  • מיעוט עבודה משותפת במהלך התואר | כ-37% מהסטודנטים הערבים לקחו חלק בעבודה משותפת בפרויקטים/קבוצות סמינר עם סטודנטים יהודים לעיתים קרובות, לעומת רק כ-15% מהיהודים. כ-58% מהסטודנטים היהודים העידו כי כלל לא עבדו בשיתוף פעולה עם סטודנטים ערבים או שעשו זו רק במידה מועטה במהלך התואר.
  • תחושת אפליה |
    • כ-41% מהסטודנטים הערבים מאמינים שקיימת אפליה נגדם כקבוצה, ושאפליה זו נעשית בעיקר מצד סטודנטים יהודים, לעומת כ-19% מהסטודנטים היהודים שמאמינים שהם מופלים לרעה. תפיסות האפליה לרעה בקרב סטודנטים ערבים משתנות עם הזמן על פי הסטטוס האקדמי שלהם, ומתגברות יותר אחרי סיום הלימודים בקרב בוגרים טריים.
    • כ-60% מהסטודנטים הערבים מאמינים שיהודים מופלים לטובה בקמפוס וכ-50% מהסטודנטים היהודים מאמינים שהערבים מופלים לטובה, בעוד רק 12% מהיהודים מאמינים שהערבים מופלים לרעה.
  • דיווח על אפליה שנחוותה באופן אישי | 57.5% מהמשיבים הערבים מדווחים כי חוו אפליה בקמפוס במידה בינונית עד רבה, לעומת רק כ-13% מהמשיבים היהודים.
  • השפעת מדיניות המוסד על תחושות שייכות ואפליה |
    • משיבים יהודים וערבים במוסדות הנתפסים על ידם כמעודדים שיח ביקורתי וסובלנות דיווחו שהם חווים פחות תחושת אפליה.
    • תפיסה של המוסד כמעודד סובלנות ושיח ביקורתי מנבאת תחושת שייכות רבה יותר למוסד בקרב סטודנטים ערבים ויהודים כאחד.
    • לסטודנטים ערבים שחשו כי השפה הערבית נוכחת בקמפוס הייתה תחושת שייכות רבה יותר למוסד באופן משמעותי, והדבר לא השפיע לרעה על תחושת השייכות של סטודנטים יהודים.

מממצאי המחקר עולה שהמרחב האקדמי, שהוא לעיתים המרחב הראשון שבו נפגשים יהודים וערבים, אינו מצליח לממש את הפוטנציאל לקידום יחסים טובים ושוויוניים בין יהודים לערבים.

על בסיס ממצאי המחקר, יוזמות אברהם וקרן רוטשילד ממליצים על:

  1. השקעה במסרים המקדמים קירבה בין קבוצות – עידוד אקטיבי מצד הנהלת המוסד לקרבה בין הקבוצות באמצעות פעולות הסברה.
  2. השקעה בלמידה משותפת בקבוצות קטנות – פיתוח ארגז כלים מוסדי לעבודה בקבוצות קטנות המשלבות יהודים וערבים ביחד. יש לפתח משימות אקדמיות לצוותי לימוד ומחקר משותפים בכל תחומי הלימוד ולסטודנטים בתארים השונים ולהכשיר את המרצים לעסוק בכך.
  3. הרחבת גבולות השיח, עידוד חופש ביטוי ושיח ביקורתי, למשל ע"י: עיגון זכות ההפגנה לכלל הסטודנטים; הגדרת כללי שיח בין סטודנטים; פרסום והפצת מסרים מכילים ומכלילים; עיצוב תקנון המאפשר חופש ביטוי, וכדומה.
  4. הגברת תחושת השייכות של כלל הסטודנטים לקמפוס, והעברת מסרים ששייכות משותפת אפשרית ורצויה, למשל ע"י: הגברת נוכחות השפה הערבית בקמפוס, הגברת נוכחות ייצוגים של התרבות הערבית בקמפוס.


מנהל תחום החברה הערבית בקרן אדמונד דה רוטשילד, אחמד מואסי
ציין כי "מתוך העיסוק רב השנים של קרן אדמונד דה רוטשילד בצמצום הפערים בחברה הישראלית, חברנו אל 'יוזמות אברהם' במטרה לבחון במחקר רחב היקף את המפגש והשהות המתרחשים במרחב האקדמי בין יהודים לערבים. המחקר מצביע על הזדמנויות שאותן ניתן לממש ובעזרתן להגביר את מיצוי הפוטנציאל של היחסים בין הקבוצות השונות, בין השאר בהשקעה בפרקטיקות שמקדמות קרבה בין הקבוצות, הרחבת גבולות השיח ועידוד חופש הביטוי ושיח ביקורתי והגברת תחושת השייכות.  אנו תקווה כי המחקר ומסקנותיו יהוו כלי עבודה יעיל למקבלי ההחלטות, בדרך לכינון חברה צודקת יותר ובעלת סולידריות חברתית גבוהה יותר, תוך ניצול ההזדמנות והפוטנציאל של המפגש הנרחב בין קבוצות החברה השונות במרחב האקדמי."

אמנון בארי-סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"לי יוזמות אברהם, אמרו: "המוסדות האקדמיים הם הזירה החשובה ביותר למפגש היהודי-ערבי בארץ, במיוחד לנוכח מגמת ההשתלבות של סטודנטים ערבים באקדמיה בעשור האחרון. יש בכך פוטנציאל עצום לעיצוב חיים משותפים בין יהודים וערבים בכל היבטי החיים, אך הפוטנציאל הזה לא ממומש. המחקר המקיף הזה משרטט את הדרך לשינוי, והכדור נמצא במגרש של המוסדות האקדמאיים. אנו קוראים לראשי האוניברסיטאות והמכללות להעלות את הנושא על סדר היום של המוסדות, ולקבוע יעדים לשיפור היחסים בין יהודים וערבים בקמפוסים. הצלחה בכך תשפר את חוויית הלימודים האקדמית ותסלול את הדרך לחיים משותפים בחברה הישראלית כולה."

לחצ/י כאן לדוח המחקר המלא (PDF) – מיצוי פוטנציאל המפגש היהודי-ערבי באקדמיה

המחקר הוצג לראשונה בכנס שהתקיים ביום רביעי 11/11/20, באופן מקוון:

 

עוד בנושא זה

Silence is Golden