نبني مجتمع مشترك لليهود والعرب في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

יוזמות אברהם (ע״ר) הוא ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת. הארגון פועל לממש את ההבטחה שנכללה במגילת העצמאות ל"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ולהשתית "אזרחות מלאה ושווה" ליהודים ולערבים במדינה שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי וביתם של אזרחיה הערבים, וזאת לצד מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד מדינת ישראל.

مبادرات إبراهيم هي منظمة يهودية عربية للتغيير الاجتماعي وتعزز التكامل والمساواة بين اليهود والمواطنين العرب في إسرائيل ، من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل. تعمل المنظمة على الوفاء بالوعد الوارد في إعلان الاستقلال "بالمساواة الكاملة في الحقوق الاجتماعية والسياسية لجميع مواطنيها بغض النظر عن الدين والعرق والجنس" وإنشاء "مواطنة كاملة ومتساوية" لليهود والعرب في الدولة التي هي الموطن الوطني للشعب اليهودي وموطن مواطنيها العرب، إلى جانب الدولة الفلسطينية التي ستقام بالسلام الى جانب دولة إسرائيل.

מכון ון ליר בירושלים ועמותת יוזמות אברהם מפרסמים דו"ח חדש הבוחן לעומק היבטים שונים של הוראת השפה הערבית בישראל. הדו"ח, שכותרתו היא "ערבים, יהודים, ערבית: הוראת הערבית בישראל ואתגריה", מצביע על הכשלים המרכזיים בהוראת הערבית במערכת החינוך הישראלית ומציע לשרטט את הקווים המנחים ליצירת השינוי. את הדו"ח ערכו ד"ר יונתן מנדל, מאי ערו, ד"ר ת'אבת אבו ראס וגל קרמרסקי.

במרכזו של הדו"ח מוצג מחקר חדש, שהתקיים באישור המדען הראשי של משרד החינוך ושכולל שיחות עם תלמידי בתי ספר על-יסודיים יהודיים ברחבי הארץ על מקומה ומעמדה של הערבית. המחקר התקיים במטרה ללמוד על חווית שיעור הערבית מנקודת מבטם של התלמידים. ממצאי המחקר מראים כי תלמידים יהודים סבורים שרכישת מיומנויות שימושיות בערבית חשובה על מנת להכיר טוב יותר את בני ובנות החברה הערבית, הן משיקולים פרקטיים הקשורים בסביבת המגורים, והן משיקולים ערכיים. ואולם, לתפיסתם, הם אינם מקבלים מענה לצרכים אלו במסגרת תכנית הלימודים, וישנו פער משמעותי בין הציפייה ללמוד ולהכיר לבין המציאות שבכיתה. מרבית התלמידים היהודים הלומדים במגמה העידו כי בחרו בה בעיקר כדי להבטיח קבלה ליחידות המודיעין, וטענו כי זהו גורם המוטיבציה המובהק ביותר בלא שהועלו בפניהם גורמים מעודדי מוטיבציה אחרים.

הדו"ח נכתב לאחר שבעשור האחרון התקיימו שורה של יוזמות ופרויקטים שמטרתם להניע שינוי באופן הוראת הערבית. בין היתר מדובר בתוכנית "יא סלאם" של יוזמות אברהם, אשר במסגרתה נלמדה בשפה הערבית המדוברת בידי מורות ערביות בכ-200 בתי ספר ברחבי הארץ. יעילות והצלחת התוכנית, שביקשה להראות שניתן ללמד ערבית באופן מושך ויעיל, הוכחה בשני מחקרי הערכה נפרדים, והיא קיבלה הכרה רשמית של משרד החינוך בדיונים בכנסת. בימים אלה אף יצא ספר לימוד רשמי של יוזמות אברהם ומכון מרחבים, שאושר ע"י משרד החינוך וממשיך את תוכנית "יא סלאם" ואת תוכנית "תעלו נחכי – בואו נדבר" של מכון מרחבים. אולם, המודל שהוצע עדיין לא יושם באופן רחב ומלא, והוא אינו משפיע על ליבת הלימוד, ועל גישת הלימוד, בשנים החשובות ביותר מבחינת השקעת זמן – כיתות ז'-יב'.

יש לציין כי הדו"ח מבוסס גם על ידע מחקרי שהצטבר בתחום, לדוגמה דו"ח המחקר של מכון ון ליר ("ידיעת ערבית בקרב יהודים", מאת יהודה שנהב ואחרים). דו"ח זה הראה כי רק 2.4% מהיהודים בישראל יכולים לקרוא טקסט קצר בערבית, רק 1.4% מהיהודים בישראל יכולים לכתוב פסקה/אימייל בערבית, ורק 0.4% מהיהודים בישראל יכולים לקרוא ספר בערבית. אלו הם שיעורים נמוכים עד מזעריים המחייבים חשיבה מחדש.

על כן, הדו"ח ממליץ על רפורמה בלימודי הערבית בישראל:

* קידום רכישת מיומנויות שימושיות בשפה למטרת תקשורת בין בני אדם, ולימודה בהקשר אזרחי, מתוך גישה הרואה בשפה אמצעי לחיבור בין אנשים ותרבויות. בתוך כך, אנו ממליצים על לימוד הערבית המדוברת לצד הספרותית על רצף לשוני אחד. כמו כן, קידום הוראת הדקדוק כאמצעי ולא מטרה, ולימוד באותיות ערביות כבר בבית הספר היסודי.
* הוראת הערבית מכיתה א' ועד י"ב, בהתאם לגישה הרב לשונית שאימץ משרד החינוך, ותוך יצירת רצף בין הכיתות הנמוכות לגבוהות.
* לימוד הערבית כמקצוע חובה לבגרות כתנאי לקבלת תעודת בגרות מלאה.
* ביסוס הוראת הערבית בישראל על מורות ומורים ערבים.
* לימוד בהקשר חברתי-תרבותי-פוליטי-היסטורי, ותפיסת שיעור הערבית כמסגרת לקידום חיים משותפים בין יהודים לערבים.

הרעיונות המובאים בדו"ח הם פרי תהליך חשיבה אשר התפרס לאורך שלוש שנים, בליווי מועצה ציבורית רחבה, של אנשי רוח ומנהיגים חינוכיים, יהודים וערבים. חברי המועצה הציבורית: שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, הסופר סמי מיכאל, הרבנית עדינה בר־שלום, הרב מיכאל מלכיאור, ד"ר אימן אגבאריה, הסופר א"ב יהושע, פרופ' מוחמד אמארה, פרופ' שי לביא, גב' מיכל ברק, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) סלים ג'ובראן, הרב דוד מנחם, פרופ' יצחק גל־נור, הרב מנחם שם טוב, נשיא האקדמיה ללשון ערבית פרופ' מחמוד גנאים, פרופ' אלינור סאיג חדאד, הסופר דויד גרוסמן, פרופ' סמי סמוחה, פרופ' מיכאיל קרייני, ד"ר אינאס דיב, שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אליקים רובינשטיין, המוסיקאי יאיר דלאל, פרופ' אילנה שוהמי, פרופ' צביה ולדן, פרופ' יהודה שנהב־שהרבני.

בנוסף, כ-70 אנשי מחקר ומעשה, יהודים וערבים כאחד, לקחו חלק בסדרת מפגשים שהתקיימה בשנים 2019-2016, ועל בסיס הידע המחקרי שנאסף, נערכו מסקנות הדו"ח; מדובר בהמלצות קונקרטיות לעריכת שינוי ממשי בתחום הוראת הערבית בבתי הספר העבריים בישראל. העבודה המשותפת אפשרה לחברי פורום המחקר לחשוב על תחום הוראת הערבית בישראל מחוץ לגבולות המחשבה הסטנדרטיים ולהציע עקרונות מנחים לפיהם יש ללמד ערבית בישראל. מסקנותיהם נמצאות בפרק השלישי של הדו"ח.

בראש הדף תוכלו לגשת לפרסום המלא בעברית וערבית.

* * *

לכתבה בהארץ – לינק

עוד בנושא זה

Silence is Golden