מדד הביטחון האישי והקהילתי של עמותת יוזמות אברהם נולד מתוך מציאות עקובה מדם בחברה הערבית, כאשר בשנים האחרונות מסתמנת בחברה זו עלייה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות. זו השנה השלישית שאנו מפרסמים דו"ח שנתי בנושא "אלימות, פשיעה ושיטור בחברה הערבית", אשר נועד לספק תמונת מצב עדכנית בסוגיות אלו, תוך התמקדות בתחושות האזרחים הערבים.
המדד מתפרסם בשיתוף עם מוסד שמואל נאמן בטכניון, והוא מורכב מסקר עמדות, בצד תיאור המצב בשטח, בהתאם לנתוני המעקב של עמותת יוזמות אברהם. את הדו"ח חיברו ד"ר נוהאד עלי, רות לוין־חן ועולא נג'מי־יוסף.
בין ממצאי המדד:
* במהלך 2019 קיפחו את חייהם כתוצאה מאלימות 89 אזרחיות ואזרחים ערבים, 79 מהם גברים ו-10 מהם נשים.
* 60.5% מהאזרחים הערבים מרגישים חוסר ביטחון אישי ביישוב מגוריהם בגלל אלימות – גידול חד משנת 2018, אז 35.8% דיווחו על תחושת היעדר ביטחון. זאת, לעומת 12.8% בלבד בקרב האזרחים היהודים (הנתון זהה עבור 2018 ו-2019).
* כמה נפגעו מאלימות בשנה האחרונה? 21.9% מהאזרחים הערבים מדווחים כי הם או מי מבני משפחתם נפגעו במהלך השנה האחרונה מעבירת אלימות, כמו מכות, דקירות או ירי.
* כמה חוו איומים? 29% חוו איום באלימות כלפיהם או כלפי מי מבני משפחותיהם או חוו אלימות מילולית כלפיהם – עליה של 6 נקודות ביחס ל-2018, אז 23.5% דיווחו על איומים כלפיהם.
* החשש להיפגע מתופעות שונות של אלימות ופשיעה בחברה הערבית גדול מזה שבחברה היהודית: 73.1% מהאזרחים הערבים חוששים כי הם או מי מבני ביתם ייפגעו מעבירות אלימות, לעומת 19.3% מבין האזרחים היהודים.
* בהשוואה לחברה היהודית, שיעור הערבים אשר הם או מי מבני משפחתם או חבריהם נפגעו מביטויים שונים של אלימות, גבוה בכל התופעות מזה שבחברה היהודית: למשל, 15% מהנשאלים הערבים ציינו כי הם או מכריהם נפגעו משימוש בנשק קר או חם (עליה מ־11% ב־2018) בהשוואה ל־1% בלבד בקרב היהודים (כמעט ללא שינוי מ־2018).
* יישוב המגורים צוין בקרב האזרחים הערבים כמקום אשר בו נחווה האיום הגדול ביותר על תחושת הביטחון האישי (42.2% ציינו כי תחושת האיום ביישוב המגורים גדולה או גדולה מאוד) ומקומות הבילוי הם הבאים אחריו (33.8%). לעומת זאת, בדומה ל־2018, הבית נתפס כמקום הבטוח ביותר (רק 6.2% מקרב הנשאלים הערבים חשים בביתם איום על ביטחונם האישי). נתון זה מעיד על כך שבשנים האחרונות ביתם של האזרחים הערבים נעשה למבצרם ונתפס כמקום היחיד היכול להגן עליהם מפני אלימות ופשיעה.
* שיעור האזרחים הערבים אשר רוחשים אמון או אמון מלא כלפי משטרת ישראל נמוך מאוד ועומד על 17.4% (בהשוואה ל־41.3% בחברה היהודית). יתרה מכך, חלה ירידה בשיעור האזרחים החשים אמון במשטרה, ובשנת 2018 הוא עמד על 26.1%.
הירידה החדה בתחושת הביטחון האישי בחברה הערבית פוגעת באופן אנוש באיכות החיים ביישובים הערביים ומחייבת טיפול מערכתי דחוף מצד הממשלה.
צוות המנכ"לים שהוקם לטיפול במגפת האלימות והפשיעה, בעקבות פעולתנו ארוכת השנים הקוראת לכך, הכיר בצורך לתת מענה לגורמי העומק. התוכנית הממשלתית החדשה שהוצגה לפני ימים אחדים היא צעד חשוב מאד קדימה, והיא כוללת לראשונה תפיסה רחבה הרבה מעבר לשיטור ואכיפה, כולל התייחסות להיבטים של רווחה, תעסוקה, חינוך ופנאי. את התוכנית הזו חייבים ליישם היטב ונמשיך לעקוב ולוודא שהתקציבים הדרושים אכן יוקצו להיבטיה השונים.
גם לחברה הערבית ולמנהיגותה יש תפקיד חשוב במיגור האלימות, במיוחד זו הנובעת מדפוסים חברתיים, מאבקים בין קבוצות ותהליכי שינוי.
בראש הדף תוכלו לגשת לתקציר המדד ולפרסום המלא.
* * *
לדיווח באתר וואלה – קישור
לדיווח בגל"צ – קישור
