מה קורה כשאדם נפגע מאלימות ואף אחד לא נותן את הדין? מה זה עושה לאמון במערכת האכיפה? האם מעצרים מרובים והחמרה דרמטית בענישה הם הפיתרון? כמה זה בכלל מרתיע?
בדיון שולחן עגול שקיימנו ב-15.1.20 בהשתתפות מנהיגי החברה הערבית, נציגי הפרקליטות, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המשטרה והסנגוריה הציבורית, הצפנו את כל הסוגיות הללו.
מהכנס:
זה היה מפגש נדיר וחשוב בו הציג כל צד את תפיסותיו, שיטות העבודה וגם המגבלות שלו.
למשל, נציגי המשטרה והפרקליטות העלו את הקושי הרב לגייס עדים, שבלעדיהם לא ניתן להרשיע עבריינים.
ראשי רשויות ומנהיגים ערבים הסבירו שבמציאות של חוסר הגנה וביטחון שבה העבריינים שולטים בשטח, לא רבים ימהרו להעיד. הם ביקשו יותר נוכחות משטרתית, והחמרת ענישה כלפי עבריינים.
הסנגוריה, לעומת זאת, התריעה כי החמרת הענישה לא בהכרח תביא להפחתת הפשיעה, אלא עלולה להעמיק את ההדרדרות של צעירים למעגל העבריינות והפשע.
הדיון הוא חלק מסדרת מפגשים שאנחנו מקיימים ברחבי הארץ, בין גורמים מקצועיים לחברה הערבית. אנו פותחים ומציפים את הנושאים הרגישים ביותר: נקמת דם, רצח נשים, מכת דמי החסות והנחות שהמשטרה עושה – לטענת רבים – למשת"פים.
מנהלות מיזם ׳קהילות בטוחות, ביוזמות אברהם, רות לוין-חן ועולא נג׳מי-יוסף
אנו מחוייבים להמשיך לקדם פעולה מתואמת ויעילה יותר, למען הביטחון האישי של האזרחים הערבים.
