نبني مستقبلا مشتركا للمواطنين العرب واليهود في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

עמותת יוזמות אברהם היא ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת. הארגון פועל לממש את ההבטחה שנכללה במגילת העצמאות ל"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ולהשתית "אזרחות מלאה ושווה" ליהודים ולערבים במדינה שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי וביתם של אזרחיה הערבים, וזאת לצד מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד מדינת ישראל.

مبادرات صندوق إبراهيم هي منظمة يهودية عربية للتغيير الاجتماعي وتعزز التكامل والمساواة بين اليهود والمواطنين العرب في إسرائيل ، من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل. تعمل المنظمة على الوفاء بالوعد الوارد في إعلان الاستقلال "بالمساواة الكاملة في الحقوق الاجتماعية والسياسية لجميع مواطنيها بغض النظر عن الدين والعرق والجنس" وإنشاء "مواطنة كاملة ومتساوية" لليهود والعرب في الدولة التي هي الموطن الوطني للشعب اليهودي وموطن مواطنيها العرب ، إلى جانب دولة إسرائيل.


האזרחים הערבים חיים תחת טרור פלילי והחיים ביישובים הערבים הופכים לגהנום. זה לא תמיד היה ככה. אבל לפני 19 שנה בדיוק, לאחר שהמשטרה הדגימה באופן מצמרר את האופן בו היא רואה את האזרחים הערבים (תזכורת: זה נגמר ב- 13 אזרחים הרוגים), החברה הערבית פשוט גרשה את המשטרה. פיזית ותודעתית. המשטרה מצידה שיתפה פעולה והעדיפה לצמצם את המגע עם החברה הערבית למינימום בכל הקשור לאספקת חוק וסדר בתוך היישובים הערבים. תת-השיטור הזה יצר ואקום איום שהווה קרקע פוריה לפשיעה שעלתה ושגשגה. היום כבר ברור שמדובר באסון.    

בשנים האחרונות למעלה ממחצית הנרצחים באירועים פליליים בישראל הם ערבים (בעוד ששיעור האזרחים הערבים בישראל עומד על 20%). בשנת 2019 נרשמת עלייה תלולה במספר הנרצחים כאשר עד היום קופחו חייהם של 65 אזרחים/ות ערבים/ות באירועים פליליים מהם 55 גברים ו-10 נשים. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד מדובר בגידול של 47%.

היום (3/10) יוצא הציבור הערבי לשביתת מחאה על עליית האלימות והפשיעה, ובימים הקרובים יתקיימו שביתות ברחבי הארץ. עמותת יוזמות אברהם פועלת מאז אירועי אוקטובר 2000 לקידום שירותי משטרה הוגנים לאזרחים הערבים, במטרה לקדם ביטחון אישי, הגנה שגשוג ואיכות חיים ביישובים הערבים. מהנסיון והעבודה הרסה שלנו בשטח לאורך השנים, עולה שיש הרבה מה לעשות, אבל אין פתרון קסם אחד ויחיד.כדי לשים סוף לאלימות ולפשיעה ביישובים הערביים, חייבים לראות את התמונה הגדולה:

1.    בטחון אישי הוא זכות יסוד ועל כן הזעם והתסכול ביישובים הערביים הם מוצדקים ומובנים. זעם זה ראוי שיתורגם לדרישה בלתי מתפשרת מהממשלה לשיטור יעיל והוגן, הגנה ובטחון אישי. אסור להתגרש פעם נוספת מהמשטרה וטעות תהיה לקרוא או לפעול לנתק ממנה שכן רק בידיה יכולת ממשית למגר את הפשיעה ולהלחם בעבריינים.

2.    פתיחת תחנות משטרה חדשות ביישובים ערביים כשלעצמה אינה ערובה להורדת היקף הפשיעה או הגברת תחושת הביטחון. תחנות משטרה חדשות עשויות לשמש מרכיב חשוב במיגור הפשיעה במידה ויהיו נגישות ושירותיות, יקצרו את זמן התגובה של המשטרה לאירועים, יהיו קשובות למצוקות הקהילה ויפעלו לשיפור איכות החיים. בהנחה שהמשטרה מוכנה לשפר באופן דרמטי את תיפקודה ביישובים הערביים, יש לסייע לה בהקמת תחנות ביישובים חדשים.    

3.    אין משטרה – ולו הטובה ביותר – שיכולה לספק ביטחון והגנה ללא גיבוי ואמון מהקהילה אותה היא משרתת. על המשטרה לרכוש את אמון הציבור ע"י היענות מהירה ויעילה, פיענוח פשעים, הידברות ושקיפות כלפי הציבור ומנהיגיו ובעיקר הבנה שהאזרחים הערבים זכאים – בדיוק כמו האזרחים היהודים – להגנה ושירות שוויוני.  

4.    משטרת ישראל נושאת בכפל תפקידים בלתי-אפשרי כלפי האזרחים הערבים. מחד הם נתפסים בהקשר אזרחי כמי שזכאים להגנה ולאיכות חיים; מאידך, בהקשר בטחוני, כאיום פוטנציאלי. עד אשר תיערך רפורמה מבנית נרחבת שתפטור את המשטרה מתפקידה הבטחוניים, עליה להגביר מאד את המרכיב השירותי-אזרחי הרואה את טובתם של האזרחים ופועל למענם.

5.    על המשטרה ומשרד המשפטים להילחם בנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית באמצעות מבצעי מסירת נשק אנונימית תמורת אי-הפללה ובמקביל, להגביר את הפעילות לתפיסת נשק ולהחמיר באופן דרמטי את הענישה על עברות נשק.

6.    אפליה והזנחה שיטתית של החברה הערבית מצד ממשלות ישראל לדורותיהן גרמו לבעיות עומק המתבטאות כיום באלימות ובפשיעה. גורמי עומק אלו דורשים מענה שיטתי ומתמשך במסגרת תכנית לאומית/ארצית למיגור הפשיעה ביישובים הערבים שתגובש ע"י ועדה בינמשרדית שתפעל במשרד ראש הממשלה. בין הצעדים הנדרשים:מיגור העוני הנרחב אשר הקשר בינו לבין שיעורי הפשיעה מוכח וידוע; אישור תכניות מתאר ותכניות מפורטות בישובים קיימים וזירוז הקמתן של ערים ערביות חדשות במטרה להפחית את מצוקת הקרקע והדיור המהווה כר פורה לסכסוכים בין משפחות; הנגשת הון ואשראי לאזרחים הערבים תוך פיתוח שירותים פיננסיים, הלוואות ומשכנתאות המותאמים לצרכי האזרחים הערבים במטרה לייתר את הצורך של אזרחים נורמטיביים לפנות להלוואות בשוק האפור; פיתוח אפשרויות תעסוקה, בילוי, פנאי וספורט במטרה לתת מענה ל"דור הנרגילות" (צעירים חסרי מעש בגילאים 17-25); השקעה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בחברה הערבית תוך שימת דגש על מניעת אלימות, פתרון סכסוכים, התנהלות בטוחה ברשתות החברתיות ועוד. 

7.    החברה הערבית והנהגתה – בכל הרמות – צריכה לתרום את חלקה במיגור הפשיעה ע"י הוקעתם הפומבית של פושעים (שחלקם משמש כיום מודל לחיקוי עבור בני נוער) ושל פשעים ומעשי אלימות, כולל כאלה שמקורם הוא סגנון חיים, תרבות ונורמות חברתיות.   

רק מהלך משולב, שכולל איסוף הנשק, הקמת תחנות משטרה נוספות ושירותי שיטור שוויוניים, יחד עם מתן מענה לבעיות החברתיות יכול להביא לשינוי מסלול. בגלל זה, חייבים תוכנית חירום ממשלתית שתעקור את התופעה מהשורש.

לקריאת המאמר המלא של אמנון בארי-סוליציאנו וד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"לים שותפים של יוזמות אברהם, שפורסם בעיתון הארץ ליחצו כאן 

בתמונה: הפגנת תלמידים בנצרת, תודה לאתר ״בוקרא״ 3.10.19

עוד בנושא זה

Silence is Golden