כדי שהערבים ישתתפו במשחק הדמוקרטי ויצאו להצביע, דרוש דבר אחד פשוט: שידברו אליהם, שיספרו אותם
סקר מיוחד שפרסמנו ב-30.7.19, יחד עם עמותת ׳סיכוי׳ ומרכז ׳אקורד׳ מראה כי כשליש מהאזרחים הערבים מתלבטים אם להצביע; התחייבות מפלגות השמאל–מרכז לפעול בסוגיות החשובות לחברה הערבית תעודד הצבעה בקרב 30 אחוז מהנשאלים.
אדישות מרבית המפלגות לחברה הערבית לאורך השנים ובמיוחד בבחירות החולפות, העמיקו בקרב האזרחים הערבים את התחושה שהם 'שקופים', שהם 'אינם נספרים' ולכן – שהצבעתם חסרת משמעות. את התוצאות לתחושה זו ראינו בבחירות באפריל 2019 – פחות ממחצית מהאזרחים הערבים יצאו להצביע. אלו תוצאות שהפריעו לכל מי שמבין שהשתתפות האזרחים הערבים בבחירות היא אינטרס של כלל האזרחים וגם של המדינה.
הסקר שערכנו מראה שהפעם הכל פתוח. 42% מהערבים בעלי זכות ההצבעה מתכוונים להצביע בוודאות או בסבירות גבוהה. מולם, רק כ-26% אחוז מהנשאלים אמרו שיש סבירות נמוכה או ודאית שלא יגיעו לקלפי. אבל הפלח המעניין הוא המתלבטים האם לצאת לבחור בספטמבר, כאשר שיעורם עומד על 32%: כמעט שליש מבעלי זכות ההצבעה בחברה הערבית עוד לא החליטו האם לצאת לבחור.
מה יעודד את הציבור הערבי לצאת לקלפי?
הבוחרים הערבים רוצים להרגיש שהם משפיעים. לצד נתונים ברורים המעידים על תחושה של ׳לא סופרים אותי׳, אנו רואים כי בקרב כל הנשאלים – הגורם שיעודד הצבעה יותר מכל, הוא הצהרה של מפלגות השמאל-מרכז לפעול בסוגיות החשובות לחברה הערבית ובראשן מכת האלימות והפשיעה. מענה כזה יגביר את המוטיבציה להצביע בקרב 30.7% מהנשאלים ואפילו מבין אלו שנוטים לא להצביע כלל.
יש לציבור הערבי ציפייה מהרוב היהודי ומנבחריו להכיר במצוקותיו וצרכיו, ולטפל בהם, למרות אינספור אכזבות מהפוליטיקה ומהמדינה. במקביל, דורש הציבור הערבי לקחת אותו בחשבון כשותף שווה בקבלות ההחלטות במדינה.
אנו קוראים למפלגות לחשב מסלול מחדש בקשר לאזרחים הערבים. עליהן להתחייב ברצינות לטיפול במצוקות הבוערות בחברה הערבית: ממאבק כוללני באלימות ובפשיעה, הסוגייה מספר אחת שמדאיגה את האזרחים הערבים, דרך פיתוח כלכלי מואץ של היישובים הערבים ועד ביטול חוק הלאום המפלה. ללא שינוי כזה, קשה יהיה להעלות את שיעור ההצבעה בחברה הערבית.
המדגם כלל 1,055 משתתפים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בעלי זכות הצבעה. המדגם כלל ייצוג של גברים ונשים, כל שכבות הגיל מעל 18, ארבעה אזורים גיאוגרפיים – גליל, משולש, נגב וערים מעורבות, וכן לפי שייכות דתית – מוסלמים, נוצרים ודרוזים.
המחקר נערך על ידי פרופ' עירן הלפרין, סיוואר עאסלה, אריק שומן ויוסי חסון ממרכז 'אקורד' של האוניברסיטה העברית בירושלים. איסוף הנתונים בוצע על ידי חברת הסקרים 'אפקר' בראשות ד"ר הישאם ג'ובראן. הסקר הטלפוני נערך על ידי חיוג למספרי טלפון ניידים והתקיים בשפה הערבית.
