ינואר 2018
הקורבן האחרון של ההסלמה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית נכון לכתיבת שורות אלו הוא הילד אחמד מוסא גריפאת בן ה-8 בלבד מזרזיר, שקיפח את חייו במה שנראה כמו אירוע של אלימות מזעזעת – בו נהג דרס במתכוון קבוצת אנשים בכפר. הרקע למעשה המחריד, הוא ככל הנראה סכסוך הקשור לשליטה במועצה המקומית. מניסיון העבר אנחנו יודעים, שבחירות מקומיות הן תקופות מתוחות ורוויות אלימות. העובדה שכמעט שנה לפני הבחירות המתוכננות, אנו עדים לאלימות קשה כל כך, מטרידה מאוד. קרן אברהם מגבשת אמנה בדבר בחירות ללא אלימות ופנתה ליו"ר ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות וראש עיריית סכנין מאזן גנאים בבקשה לקיים דיון בנושא.
בישובים רבים באזור הצפון והמשולש מדווחים על קולות הירי הרבים שמפרים את שלוות התושבים ביום ובלילה ותגובת השר לביטחון פנים גלעד ארדן לשאילתא שהעלה לאחרונה ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) חשפה את המספרים החמורים: בעוד יותר מ-500 תיקים נפתחו במשטרה על ירי באום אל-פחם משנת 2015 , שישה כתבי אישום בלבד הוגשו.
את הכישלון בהבאת העבריינים לדין תולים במשטרה בהיעדר שיתוף פעולה של האוכלוסייה העדה למקרי הפשיעה הרבים, אולם למשטרה יש את הכלים לשנות את המציאות הזו. סקר שערכנו בחודשים מאי- יוני השנה, במסגרת מיזם "קהילות בטוחות" הראה היעדר אמון חמור של האזרחים הערבים במשטרה. ומה הפלא? כשעד מדינה מג'סר א-זרקא נרצח לפני חודשים אחדים בלבד, כשדיווחים על פשעים המתרחשים בזמן אמת לא מקבלים מענה, כשיום יום בפייסבוק נחשפים שמות העבריינים אך אלו אינם נעצרים אפילו לחקירה – האמון של האזרח הערבי במשטרה נשחק לאבק.
אמון הצבור הערבי במשטרה ייבנה רק דרך הגברת פעילותה לשמירה על ביטחונו ושיפור איכות חייו: אכיפה מוגברת נגד עבריינים, איסוף נשק בלתי חוקי, הגברת מעצרים והגשת כתבי אישום – זה הבסיס לבניית האמון ושיתוף הפעולה עם האוכלוסייה האזרחית.
לקריאת טור הדעה המלא באתר שיחה מקומית
