
6 יני 2016
ההחלטה ההיסטורית שקיבל משרד החינוך ללמד ערבית מדוברת כמקצוע חובה בכל בתי הספר היסודיים ביישובים יהודיים, טומנת בחובה פוטנציאל למהפכה במעמד השפה הערבית בישראל ויש לקוות שגם במעמד דובריה – האזרחים הערבים.
ההחלטה מגיעה לאחר כמעט תריסר שנים שבהן פעל מיזם ניסיוני של קרן אברהם ללימודי "ערבית תקשורתית", שהתפרש על פני 200 בתי ספר יסודיים ו–24 אלף תלמידים, במטרה להוכיח שלמרות השסע החברתי־פוליטי בין ערבים ויהודים בישראל, אפשר לחבב את השפה הערבית על התלמידים כך שירצו ללמוד ולשלוט בה במהירות. לא פחות חשוב מכך, במסגרת המיזם שאפנו להראות כי לימודי השפה והתרבות הערבית ממתנים עמדות וסטריאוטיפים בקרב התלמידים כלפי האזרחים הערבים.
תוכנית הלימודים הניסיונית, יא־סלאם, הושקה בברכת משרד החינוך בחיפה ובכרמיאל בראשית 2005. יונה יהב, ראש עיריית חיפה, ראה בתוכנית מנוף לעיצוב העיר הצפונית כעיר משותפת. ראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר, היה מעוניין בתוכנית מפני שרצה לשפר את הקשר עם תושבי הגליל הערביים בשנים שאחרי אירועי אוקטובר 2000. בהמשך הורחבה התוכנית לירושלים, לבאר שבע ולערים נוספות. ב–2009 אומצה יא־סלאם כתוכנית חובה במחוז הצפון כולו.
החידוש הגדול של יא־סלאם היה בכך שנבנתה מתוך הבנה של זיהוי החולשות של הוראת הערבית המקובלת, והציעה מתכון כמעט מנוגד: במקום ערבית ספרותית שאינה בת־שימוש במהלך שיחה יומיומית, התמקדנו בערבית תקשורתית שמלמדת דיבור, קריאה וכתיבה במקביל; במקום להמתין עד לתיכון, התמקדנו בתלמידים בגילאי בית הספר היסודי; במקום להנציח סטריאוטיפים, שילבנו טקסטים עדכניים ותוכן מעמיק ועשיר של התרבות הערבית.
מרכיב חדש, שהתגלה כבעל התרומה הגדולה ביותר להצלחת התוכנית, היה העובדה שמורות ומורים ערבים הם אלה שעמדו בפני התלמידים היהודים. הם אלה שהביאו את עצמם, תרבותם ולשונם לכיתות ולחדרי המורים כשגרירים של החברה הערבית. רובם ככולם נקלטו בבתי הספר, נהפכו לחלק אינטגרלי מצוות ההוראה, וחלק מהמורים הערבים אף קיבלו מקצועות נוספים ללמד.
בהנחה שמשרד החינוך יעמוד בהחלטתו ויישם את הלקחים החשובים ממיזם ההדגמה של יא־סלאם, הרי שהודעתו היא לא פחות מיום חג עבור מי שמבין עד כמה גדולה הזיקה בין הכרת שפה ותרבות בכלל, והשפה והתרבות ערבית בפרט, לבין ההכרה בערך דובריה; ויתרה מכך – עד כמה משמעותיים לימודי השפה והתרבות העברית בתהליך הגישור בין ערבים ליהודים במערכת החינוך בישראל.
לקריאת הטור באתר "דה מרקר"