نبني مجتمع مشترك لليهود والعرب في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

יוזמות אברהם (ע״ר) הוא ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת. הארגון פועל לממש את ההבטחה שנכללה במגילת העצמאות ל"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ולהשתית "אזרחות מלאה ושווה" ליהודים ולערבים במדינה שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי וביתם של אזרחיה הערבים, וזאת לצד מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד מדינת ישראל.

مبادرات إبراهيم هي منظمة يهودية عربية للتغيير الاجتماعي وتعزز التكامل والمساواة بين اليهود والمواطنين العرب في إسرائيل ، من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل. تعمل المنظمة على الوفاء بالوعد الوارد في إعلان الاستقلال "بالمساواة الكاملة في الحقوق الاجتماعية والسياسية لجميع مواطنيها بغض النظر عن الدين والعرق والجنس" وإنشاء "مواطنة كاملة ومتساوية" لليهود والعرب في الدولة التي هي الموطن الوطني للشعب اليهودي وموطن مواطنيها العرب، إلى جانب الدولة الفلسطينية التي ستقام بالسلام الى جانب دولة إسرائيل.

בהידרשו לתכנית הכלכלית הגדולה למגזר הערבי, בישיבת הממשלה בעשרה בינואר, התנה ראש הממשלה את מימוש התכנית בהגברת אכיפת חוקי המדינה ביישובים הערביים. אכן, בחלוף שבועיים התבשרנו כי במשטרה מוקמת בימים אלה יחידה מיוחדת, שתהיה מופקדת על האכיפה ביישובי המגזר, על הקמת תחנות משטרה בהם, על גיוס שוטרים ערבים ועל טיפול בסוגיות הבוערות של הנשק הבלתי חוקי, תאונות הדרכים המרובות, בניה ללא היתרים ועוד.

מעבר לאי הנוחות הבסיסית מעצם הרעיון של יחידת משטרה המיועדת לטפל במגזר מסוים, העומד בסתירה לאתוס הבסיסי של שיטור חסר פניות ו"עיוור צבעים", הקמתה של יחידה כזו לא תתמודד באמת עם בעיות השיטור בחברה הערבית שכן אין מדובר בסוגיה ארגונית-טקטית של מבנה המשטרה אלא בכשל תפיסתי אסטרטגי עמוק.

מקור הכשל בכפל התפקידים המובנה של המשטרה שמצופה לשרת את הקהילה ולהיטיב את מצבה, בשיתוף פעולה עמה, אולם בו בזמן היא גם כוח חמוש הממלא תפקיד בטחוני כלפי האזרחים הערבים אותם הוא רואה כאיום.
הסתירה בין "שיטור שרותי" לבין "אכיפה ביטחונית" מתבטאת אפילו ויזואלית: השירות השיטורי ה"קלאסי" מגולם ע"י שוטרים נושאי אקדחים, גלויי פנים, במדים כחולים שעליהם תגי שם. אלה מוחלפים במהירות ע"י שוטרי מג"ב או יס"מ, חמושים מרגל ועד ראש, לבושים מדים כהים, לעתים רעולי פנים וללא תגי שם.

כפל התפקידים אינו מאפשר למשטרה לראות את האזרחים הערבים כלקוחות לגיטימיים לשיטור מיטיב ושירותי. לכן, מזה עשרות שנים אנחנו עדים ל"שיטור חסר" חריף בחברה הערבית המתבטא בפערי ענק בין משאבי השיטור המופנים ליישובים ערביים לעומת יהודיים. הנוכחות המשטרתית דלילה והטיפול בפשיעה ובאלימות, שהפכו למגפה של ממש בחברה הערבית, אינו מספק ומתאפיין באחוז גבוה של חוסר פענוח של פשעים רבים.

הפנים הביטחוניות של המשטרה, בצירוף ההזנחה השיטורית לאורך שנים, הולידו חוסר אמון קשה מצד האוכלוסייה הערבית, דבר שמצדו פוגע בעבודת המשטרה שחייבת אמון ושיתוף פעולה מצד הקהילה כדי להצליח במאבקה בפשיעה. למשטרת ישראל אין סיכוי לזכות באמון ולהצליח במשימותיה כל עוד היא מתפקדת ומתויגת כגוף בטחוני בחברה הערבית.

הבעייתיות הבסיסית הזו מתוארת בדו"ח ועדת אור שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. בעשור שלאחר פרסום דו"ח הועדה, בין השנים 2004 ו- 2014, ביצעה המשטרה שורה של פעולות שתכליתן לשפר את השירות ולרכוש את אמון החברה הערבית. נערכו פעולות הכשרה מגוונות בנושא של "שיטור הוגן בחברה משוסעת" לשוטרים וקצינים; הוטמעו פרקטיקות של הידברות שוטפת בין מפקדי תחנות לראשי רשויות ומנהיגים קהילתיים, מונתה דוברת לתקשורת

הערבית, תורגמו חומרי הסברה לערבית ועוד. רבות מן הפעולות הללו נעשו בעידוד ובסיוע "יוזמות קרן אברהם", אשר במקביל לעבודה עם המשטרה פעלה באופן נרחב ומעמיק בחברה ומול המנהיגות הפוליטית הערבית במטרה לעודד תביעה של שירותי שיטור יעילים והוגנים ולקדם את ההבנה כי שיטור שמשיג ביטחון אישי הוא זכות אזרחית יסודית.
פעולות אלה נשאו פרי. במתח המובנה שבין שיטור אזרחי מבוסס קהילה לבין אכיפה ביטחונית נוקשה, נרשם לאורך כעשור שיפור מסוים לטובת השיטור השירותי, שהתבטא בהידברות שוטפת בין המשטרה למנהיגים ערבים גם בעתות מתיחות, היערכות חכמה ורגישה יותר של המשטרה בטיפול בהפגנות, ירידה במספר הנפגעים הערבים במפגש עם המשטרה ובעלייה בנכונות הציבור הערבי לשתף פעולה לצורך שיפור מצבו.

בחברה הערבית, ההבנה שלא ניתן לטפל באלימות ובפשיעה הגואות ללא המשטרה הולידה את הביטוי "אין לנו משטרה אחרת" שהפך שגור ומקובל. בסקר עמדות שערכה קרן אברהם בשנת 2014 בקרב הציבור הערבי דיווחו %46 מהנשאלים כי יהיו מוכנים להשתתף במפגשים עם המשטרה כדי לדון במיגור הפשיעה באזור מגוריהם, ו-56.5% אמרו כי הם מוכנים לארגן או להשתתף בפעילות קהילתית למאבק בפשיעה. חמש שנים קודם לכן, רק בודדים תפסו את ההידברות עם המשטרה כלגיטימית.

אלא שלאחרונה מסתמן היפוך מגמה. לקראת סוף כהונתו קיבל המפכ"ל דנינו החלטה שלא להמשיך את ההכשרות לשיטור הוגן לחברה הערבית. גל הפיגועים הנוכחי מחריף את המצב: העיסוק המתמשך של המשטרה בעבודה ביטחונית משנה את אופן החשיבה וההתנהגות של השוטרים – משוטרים ללוחמים. היוקרה המקושרת לעיסוק בטחוני והעובדה שהשוטר המסתער על מפגע באקדח שלוף, נתפס כגיבור, בעוד שתדמיתו של השוטר מן השורה העוסק בעבירות תנועה או אלימות במשפחה מצויה בירידה, מייצרת תמריץ שלילי נוסף לשיטור הכחול. יש לשער שככל שיתארך גל הפיגועים הנוכחי כך ילכו ויתקבעו דפוסי חשיבה ופעולה סמי-צבאיים שקשה יהיה לשנות כאשר תחזור המשטרה למודוס שירותי.
התחזקות התפיסה המיליטריסטית בשיטור מתחזקת גם בעטיים של חילופי הגברי במשטרה. לאחר שורה של מפכ"לים שגדלו על התפיסה ששיטור הוא מקצוע, מונה למפכ"ל סגן ראש שב"כ. עזר כנגדו מונה סגן מפכ"ל שעיקר תהילתו המקצועית נקנתה בהיותו מפקד היחידה למלחמה בטרור. אין אמירה חזקה ממינוי השניים בדבר האופן בו תופסת הממשלה את תפקיד המשטרה. התנהלות המשטרה ביישובי המשולש לאחר תפיסת המחבל נשאת מלחם, או בעת הריסות הבתים בטייבה, דומה – אם לא זהה – להתנהלות כלפי אוכלוסייה תחת כיבוש או משטר צבאי.

הקמת יחידה חדשה לטיפול בחברה הערבית אינה התשובה לכשל שתואר כאן. צמרת המשטרה צריכה להבין שביחס לחברה הערבית משימתה העיקרית היא הטמעה שיטתית של פרקטיות לשיטור שוויוני והוגן, תוך שיתוף ודווח לקהילה הערבית. עליה להפנים שלגיטימציה ואמון הם תנאים מוקדמים לאכיפה אפקטיבית. מעל כל אלה עליה להכיר ולהתמודד באומץ עם האתגרים העצומים של יחסי המשטרה והמיעוט הערבי תחת כפל התפקידים המוטלים עליה – השירותי והביטחוני. את כל אלה עליה לעשות עד שיגיע הרגע ההיסטורי בו יוסר מעליה התפקיד הביטחוני ויתאפשר לה להפסיק להיות שחקן בשסע היהודי-ערבי ולהפוך למשטרה נורמאלית ורגילה, זאת מהמשחק שוטרים וגנבים.

עוד בנושא זה

Silence is Golden