יולי 2017
בכנס שנערך בחסות הח"כים אחמד טיבי( הרשימה המשותפת), מיכל בירן ( המחנ"צ), יעל גרמן ( יש עתיד) ומיכל רוזין( מרצ), הוצגו ממצאי דו"ח המעקב של "יוזמות קרן אברהם", "המרכז להעצמת האזרח" וארגון "מעש" אחר יישום החלטת הממשלה להגדלת שיעור המועסקים הערבים בשירות המדינה ל-10% עד 2012.
עפ"י ממצאי הדו"ח, הגיעה הממשלה ליעד בשנת 2016 בלבד, אולם בעוד בחלק מהיחידות היעד הושג, בחלקן ייצוג ערבים לא התקדם כלל, כשבמשרד ראש הממשלה לדוגמא עומד שיעור המועסקים הערבים על 1.9% בלבד וכך גם במשרד החוץ. במשרד לביטחון פנים המצב חמור אף יותר עם 1.7% מועסקים והמשרד לשוויון חברתי עם 1.4% מועסקים ערבים בלבד.
כך לדוגמא במשרד האוצר – 3% מהעובדים הם אזרחים ערבים, בהנהלת בתי המשפט – 3.5%, משרד הבריאות – 3.5%, וברשות המיסים – 4.4%.
ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף של "יוזמות קרן אברהם", הציג בפתיחת הכנס שורת המלצות שגובשו במשותף ע"י שלושת הארגונים, להגברת שילוב המועסקים הערבים במגזר הציבורי לאחר שדו"ח המעקב שהפיקו, העלה כי הממשלה לא הצליחה לעמוד באופן מלא ביעד שהציבה לעצמה עוד ב-2007.
בכנס השתתפו גם הח"כים: סתיו שפיר(מחנ"צ), עבד אלחכים חאג' יחיא (הרשימה המשותתפת), אוסאמה סעדי, (הרשימה המשותפת) עומר בר לב(מחנ"צ), ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת), עיסאווי פריג'(מר"צ).
ח"כ ד"ר אחמד טיבי, שניהל את הדיון, פתח את דבריו בהצגת אחוז העובדים הערבים בשירות המדינה: "שיעור הערבים במדינה עומד על מעל 20% מהאוכלוסייה, אך חלקם בשירות המדינה הוא 10% בלבד – יעד נמוך גם כך שהושג אף הוא באיחור של 5 שנים. נוסף על כך, ההחלטה לגיבוש תכנית עבודה לכל אחד ממשרדי הממשלה, תוך קביעת יעדים מדידים לאיוש משרות ייעודיות לאוכלוסייה הערבית לא יושמה במלואה. משאילתות שהגשתי בנושא לשרי הממשלה עלה כי בחלק מהמשרדים שיעור העובדים הערבים עומד על 4% ובחלקם אף על אחוז אחד בלבד. אנו דורשים לקבוע יעד חדש: 15% עובדים ערבים עד שנת 2022 והצבת יעדי השמה ייחודיים לכל משרד ורשות. אני דורש מהממשלה הקמת וועדת חקירה פרלמנטארית באופן מיידי לבחינה מחודשת של קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי."
טיבי מינה את האחוז הנמוך מאוד במספר משרדים ממשלתיים מהם משרד האוצר והכלכלה ופיתוח הנגב והגליל שאינם עולים על 4 אחוזים.
על הממשלה לקבל החלטה חדשה להעלאת אחוז העובדים הערבים בשירות המדינה ל 15 % עד שנת 2022 עם ההדגשה על מינוי העובדים הערבים בתפקידים בכירים ולא רק במשרות רגילות והצבת תכנית עבודה ברורה וגם הוא קורא לממשלה לאישור הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית מחדש.
ח"כ מיכל בירן: “המחשבה של אדם שהעתיד וההצלחה שלו מוכתבים לפי איזו קבוצה הוא משתייך אליה מעקרת את הליבה של חיים משותפים. האופנים בהם המדינה משנה את המצב באופן יזום הם קריטיים. כשמדברים על המכשולים, פערי השפה והגזענות – מבינים שזה לא ייפתר לבד.”
ח"כ מיכל רוזין: “האוכלוסייה הערבית בישראל סובלת מאפליה קשה בתחומים רבים. לכן המדינה החליטה שהיא צריכה לשמש מודל ודוגמא להפסקת האפליה. מצד אחד מגיעים לנתונים של 10% העסקה, אבל שיעור התעסוקה של נשים ערביות עדיין עומד על 20-30% גם מהנתון הזה – יש פה כשל מערכתי. “
ח"כ יעל גרמן: "הכנס הזה הוא חלק מהמאבק בהדרת החברה הערבית. אנחנו נמצאים בעידן בו השיח על שוויון זכויות מתמקד בשוויון זכויות לאוכלוסייה היהודית , תוך הדרה של החברה הערבית – מתחת לפני השטח ומעל לפני השטח. שילוב האוכלוסייה הערבית במקומות העבודה היא הדרך להכיר את החברה הערבית ולהסיר את חומות הגזענות".
ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף של יוזמות קרן אברהם: "מעבר לדיון בסוגיה המוסרית והערכית שהעיסוק בשילוב עובדים ערבים במשק מכתיב, מעסיקים צריכים לראות לנגד עיניהם גם את התועלת הכלכלית שביצירת ארגון המעודד גיוון תעסוקתי: החברה הערבית מהווה חמישית מהאוכלוסייה בארץ – והמשמעות היא גם חמישית מהפוטנציאל של המשק וההזדמנות לפתיחת שערים לקהלי יעד חדשים . נוסף על כך, שילוב עובדים ערבים והגדלת הגיוון התעסוקתי בארגון – כל ארגון, מקדמת חדשנות ויצירתיות – ע"י שילוב עובדים עם תפיסות עולם שונות ודרכי חשיבה אחרות .
עוד לדברי ד"ר אבו ראס: "יש לפעול ליישום עמוק ורוחבי של ההחלטה – עם גיוון במשרות, מסלולי קידום לעובדים קיימים ומינוי עובדים ערבים לעמדות מפתח. שילוב עובדים ערבים במגזר הציבורי צריך להתבצע תוך בחינה והתמודדות עם החסמים הקיימים בחברה הערבית כמו תחושת שייכות לארגון, או הבדלים תרבותיים, לצד חסמים פיזיים כמו ריחוק גיאוגרפי, קשיי תחבורה וכיו"ב.
לסיכום אמר ד"ר אבו ראס: "על הממשלה לגבש מדיניות עדכנית ליצירת ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה, שתכלול: גיוס אקטיבי, מדיניות ייעודית לנשים ערביות, הנגשה חברתית ותרבותית ( תוך התחשבות בהבדלי השפה בפרסום מכרזים, אתר הנציבות והרשתות החברתיות לדוג'), טיפוח אקלים פנים ארגוני המעודד סביבת עבודה מכילה ומקבלת לתרבותו ומנהגיו של העובד הערבי וכמובן ביצוע ניטור ובקרה אחר יישום ההחלטה."
תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח: "המעקב שביצענו אחר ההחלטות לייצוג הולם מדגים את הפער העמוק ביישום המהותי בנושא בשירות הציבורי, וכן את העובדה שהחלטות אלה הינן החלטות מיושנות שחייבות להתחדש. אנו שמחים שהועדה אימצה את המסקנות אליהם כיוונו וקראה לממשלה לגבש החלטת ממשלה מחודשת ומעודכנת. יש הרבה מה ללמוד מהחלטות אחרות שהממשלה קיבלה בנושא ייצוג הולם (לנשים, חרדים ואוכלוסיות נוספות), מה שמדגים שכשהממשלה רוצה לעשות ייצוג הולם היא יודעת לעשות את זה."
עו"ד אימי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים: "הגאווה הגדולה ביותר שלנו בהטמעת הגיוון התעסוקתי כחלק בלתי נפרד מגיוס עובדים במשרד המשפטים הוא שבשנה האחרונה לא עשינו שום דבר מיוחד כדי להגדיל את שיעור העובדים – זה נכנס לאינרציה של הארגון –כש- 30% מהמועמדים שהתמודדו והתקבלו למשרות רגילות (לא ייעודיות) היו ערבים".
איימן סף, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי: "צריך שגיוס ערבים יהיה חלק מהדי.אנ.איי של משרדי הממשלה וגגם של המגזר הפרטי. יש מהפכה במגזר הערבי – בדגש על השכלה גבוהה והאוכלוסייה הערבית רוצה להיכנס לשוק העבודה. המטרה כעת היא לתת להם אופק תעסוקתי".
לעיון בממצאי הדו"ח המלאדוח המוניטור יצוג ערבים בשירות המדינה
