28.07.18
אני ד"ר ת'אבת אבו ראס, ערבי פלסטיני, אזרח ישראל, תושב העיר קלנסווה, מנכ"ל שותף בעמותת "יוזמות אברהם" המקדמת שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל.
באתי לכאן היום, כדי למחות על חקיקת חוק הלאום שאנחנו רואים בו חציית קו אדום ביחסים שבין המדינה לאזרחיה הערבים.
חוק זה מחלק את אזרחי המדינה לשווים ושווים פחות, סוג א' וסוג ב'.
חמישית מאזרחי המדינה הם סוג ב', אתם מבינים??
שלא תטעו: גם עד עכשיו חווינו אפליה על כל צעד ושעל. אין תחום אחד בחיים שלנו במדינה הזו שבפועל אין בו עדיפות ליהודים.
אבל תמיד האמנו שבסופו של דבר האפליות הללו יתבטלו במוקדם או במאוחר כי בסופו של דבר כולם יודעים שאפליה היא פסולה, לא דמוקרטית.
אבל היום התפכחנו. אנחנו מבינים בכאב נורא שלא רק שהאפליה לא תיעלם, אלא שהיא הופכת לממוסדת, לחוקית, לפורמלית.
מעתה, זכויותינו מופחתות על פי חוק. אני, ת'אבת אבו ראס, אזרח ישראל, שווה פחות מעמיתי האזרחים היהודים
השפה שלי, התרבות שלי, הדת שלי, היכולת שלי לבחור היכן לגור – כל אלה יפגעו מעתה בחוק יסוד.
הבן שלי, שאוטוטו מסיים דוקטורט וממש בקרוב מתחתן, לא יוכל לבחור באופן חופשי ומלא היכן להקים את ביתו ולגדל את משפחתו.
איפה במשטר דמוקרטי נשמע כדבר הזה??
כיצד מעמדה הרשמי של השפה הערבית פגע במדינה? מישהו יכול להסביר לנו??
כיצד ניתן להגדיר את המדינה בחוק יסוד, שיש לו מעמד חוקתי, מבלי לדבר על דמוקרטיה? מבלי לדבר על שוויון ?? איפה ערכי מגילת העצמאות?
בשבילי, כערבי פלסטיני, מגילת העצמאות של מדינת ישראל היא מסמך בעייתי. לא קל לנו אתו.
אבל המסמך הזה לפחות רואה אותי, מכיר בי.
מסמך שאומר: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין
תגידו ממשלת ישראל, אתם השתגעתם? אתם מוחקים אח מגילת העצמאות?
אני עומד כאן היום למרות רוחות ההדרה, האפליה והגזענות שמנשבות היום, אני עדיין מלא תקווה שאפשר להסיט את ההגה לכוון הנכון.
אבל זה יקרה רק אם יהודים וערבים ישלבו ידיים במאבק למען הדמוקרטיה.
ואני מאמין, שאנחנו, יהודים וערבים, עוד נבנה יחד חברה משותפת ועתיד משותף לכולנו, חברה יותר הוגנת וצודקת , חברה דמוקרטית שבה כולם יהיו אזרחים מסוג א'.
לסיקור ההפגנה באתר YNET
