نبني مستقبلا مشتركا للمواطنين العرب واليهود في اسرائيل
בונים חברה משותפת ליהודים וערבים בישראל
Building a Shared Society for Jews and Arabs in Israel
תרומה تبرع

ברוכים הבאים ליוזמות אברהם

יוזמות אברהם (ע״ר) הוא ארגון יהודי-ערבי לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל, למען חברה משגשגת, בטוחה וצודקת. הארגון פועל לממש את ההבטחה שנכללה במגילת העצמאות ל"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ולהשתית "אזרחות מלאה ושווה" ליהודים ולערבים במדינה שהיא ביתו הלאומי של העם היהודי וביתם של אזרחיה הערבים, וזאת לצד מדינה פלסטינית שתתקיים בשלום לצד מדינת ישראל.

مبادرات إبراهيم هي منظمة يهودية عربية للتغيير الاجتماعي وتعزز التكامل والمساواة بين اليهود والمواطنين العرب في إسرائيل ، من أجل مجتمع مزدهر وآمن وعادل. تعمل المنظمة على الوفاء بالوعد الوارد في إعلان الاستقلال "بالمساواة الكاملة في الحقوق الاجتماعية والسياسية لجميع مواطنيها بغض النظر عن الدين والعرق والجنس" وإنشاء "مواطنة كاملة ومتساوية" لليهود والعرب في الدولة التي هي الموطن الوطني للشعب اليهودي وموطن مواطنيها العرب، إلى جانب الدولة الفلسطينية التي ستقام بالسلام الى جانب دولة إسرائيل.

סקר מקיף שנערך בחודשים מאי-יוני 2017 עבור "יוזמות קרן אברהם" ע"י מכון הסקרים "סטאטנט" , מציג עלייה מדאיגה בחוסר האמון של החברה הישראלית במשטרה.
הסקר הארצי נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל שכלל 402 נדגמים, המייצגים את כלל המחוזות וכלל משיבים מ- 156 יישובים שונים. וכן, בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל במדגם שכלל 402 משיבים, המייצגים את כלל המחוזות ו- 89 יישובים שונים שבהם מתגוררים ערבים בישראל.
בין הממצאים הבולטים של הסקר, הייתה העלייה החדה בחוסר האמון הציבורי במשטרה:
• 59% אחוז מהציבור הערבי ענה כי: אין לו אמון במשטרה בכלל או שיש לו אמון במידה מועטה. בחברה היהודית המספר דומה ועומד על 54%.
• הנתון המעניין, מתקבל בהשוואה לשאלה זהה בסקר עמדות שנערך ע"י ד"ר באדי חסייסי עבור קרן אברהם ב-2014, בה הביעו 25.1% מהיהודים אי אמון במשטרה (עלייה של מעל 100% בסקר הנוכחי) לעומת 41% בקרב הערבים (עלייה של כ50% בסקר הנוכחי) .

חוסר האמון במשטרה לא התעצם בחלל ריק. מתחילת שנת 2017 ועד לכתיבת שורות אלו, נרצחו 39 אזרחים ערבים, בהן 6 נשים, אירעו יותר מ-380 מקרי ירי ולפי דיווחי המשטרה ביישובים הערבים יש מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים המהווים 80% מהנשק הבלתי חוקי בישראל.

עם זאת – ולמרות חוסר האמון שעולה מהסקר, עולה כי האזרח הערבי מחויב למציאת פתרון – הוא מעוניין בשיטור שיוויוני והוגן ביישוב מגוריו ורואה את השותפות עם המשטרה כמפתח מרכזי במיגור התופעה:
o 70% מהאזרחים הערבים מוכנים לקחת חלק במאבק באלימות לעומת 39% בחברה היהודית.
o 79% מהאזרחים הערבים מוכנים לדווח למשטרה על עבירה או מקרה פשע לו היו עדים.
o 77% מהציבור הערבי תומך בהקמת תחנות משטרה ביישובים הערבים.

אחד הממצאים המעניינים ביותר של הסקר, משלב בין תחושת חוסר הביטחון האישי שחווה האזרח הערבי ביישובו ושיעור החשיפה הנמוך לפשיעה ואלימות באופן ישיר:
o בעוד 54% מהאזרחים הערבים (יותר מחצי) סבורים כי ביישובם קיימת בעיית אלימות (לעומת 14% מהאזרחים היהודים) ולצד זה 32 מהאזרחים הערבים (כשליש) לא חשים בביטחון ביישוב מגוריהם, (לעומת 12% מהיהודים).
o רק 4% מהאזרחים הערבים בלבד מסרו כי היו קורבן למקרה פשיעה או אלימות בשלוש השנים האחרונות. שיעור דומה מאוד לזה בחברה היהודית, העומד על 3.3% .
o מדובר בממצא שמתיישב עם הטענה של אזרחים רבים, פעילים חברתיים, ארגוני חברה אזרחית וראשי רשויות, כי עיקר האלימות והפשיעה ( שבסופו של דבר משפיעה על כלל התושבים בישובים) מתבצעת במעגלים מצומצמים של ארגוני פשיעה, כנופיות, סכסוכי דמים בין משפחות וכו'.

לדברי עו"ד רסול סעדה, מנהל מיזם "קהילות בטוחות" ב"יוזמות קרן אברהם": "מטרת הסקר היא הבאת קולו של הציבור אל מקבלי ההחלטות – לממשלה, למשטרה ואף לתוך הבית פנימה, למנהיגי החברה הערבית. הסקר משקף את תחושת חוסר הביטחון האישי שחווה האזרח הערבי ביישובו, בשכונתו ובביתו. יתרה מכך, ממצאי הסקר משקפים את מידת המחויבות הגבוהה של האזרח הערבי למציאת פתרונות להתגברות הפשיעה וליצירת מרחב בטוח לו ולמשפחתו".

ב"יוזמות קרן אברהם" קוראים למקבלי ההחלטות להקדיש תשומת לב ועיון מעמיק לממצאים העולים והתוצאות המפתיעות שאינן מובנות מאליהן:
זוהי שעת כושר לפיתוח פעילות משותפת עם החברה הערבית ועם ההנהגות החברתיות, הדתיות והפוליטיות ברמה הארצית וברמה המקומית.
גיבוש ויישום תכנית רב שנתית למיגור הפשיעה ביישובים הערבים: על המשטרה, המשרד לביטחון הפנים והממשלה, לזהות ולהכיר ביישובים הסובלים מרמת פשיעה גבוהה כ"יישובים מוכי פשיעה", יש להגדיר את הבעיה כמשימה לאומית, ולהקצות לכך את המשאבים הנדרשים ברמות השונות: הון אנושי, תשתיות, הקצאת קרקעות, טכנולוגיות מתקדמות, חינוך, הסברה ועוד.
בנוסף, ממליצים בקרן אברהם על מיסוד "ועדות מייעצות" (שותפויות קהילה-משטרה): מנגנון שנועד לאפשר קשר מובנה, קבוע, ישיר ודו-כיווני, בין הציבור הערבי לבין המשטרה. מודל מוצלח למיסוד כזה של שותפות והידברות הוא "מודל הוועדות המייעצות" הקיים בצפון אירלנד בצורתו המפורטת ביותר, אך גם במקומות נוספים בעולם. במסגרתו, לכל תחנת משטרה (וכך גם למחוזות ולפיקוד הארצי) יש ועדה מייעצת מתוך קבוצת המיעוט הכוללת מנהיגים נבחרים, מנהיגים קהילתיים וחינוכיים, גופי חברה אזרחית ועוד. ועדות אלה מתכנסות על בסיס קבוע לפגישות מתועדות מהן נגזרות משימות לכל אחד מהגורמים המעורבים לצורך טיפול אפקטיבי ויעיל בפשיעה ואלימות בקהילה.

עוד בנושא זה

Silence is Golden