אפריל 2013
פרסום זה ממפה את הפערים בין השירותים המקוונים בעברית לבין השירותים המקוונים בערבית ב 34- אתרי אינטרנט, הכוללים 25 אתרים של משרדי ממשלה, ארבעה אתרים של הרשות השופטת, אתר הכנסת וארבעה אתרים של רשויות מקומיות ואזוריות מעורבות. האתרים הוערכו על פי מדדים של מורכבות השירותים ואיכות הביצוע. מובאים בו גם סקירה של מעמד השפה הערבית בישראל, דוגמאות למודלים שאומצו בעולם לניהול רב־לשוני של אתרי ממשלה וכן שורה של המלצות לפעולה הנוגעות לגורמי הממשלה השונים, לחלוקת האחריות ולתקצוב. פעמים רבות היעדר שירותים זמינים בערבית מקשה על אזרחים לקבל שירות, אך אין מדובר בעניין אינסטרומנטלי בלבד. נוכחותה של השפה הערבית במרחב הציבורי — גם זה המקוון —חשובה עד מאוד לעידוד תחושת השייכות של המיעוט הערבי בישראל. אזרח אשר גולש באתרי הממשלה ומקבל שירותים בשפה הערבית, מקבל לצדם גם מסר ברור ומעודד מצד המדינה,שהאזרחים הערבים הם אזרחים שווים ושפתם שפה רשמית.
