אפריל 2011
העיסוק בשוויון שבין יהודים וערבים אזרחי ישראל בכל הקשור להזדמנויות ושילוב בתעסוקה, מזמין התייחסות למערכת הבריאות בשל העובדה כי ממבט-על מתקבלת התחושה ששילוב ערבים במערכת הבריאות טוב יחסית מתחומי תעסוקה אחרים.
מדובר בתחושה אינטואיטיבית רחבה יחסית, אותה חולקים אזרחים ומטופלים מן השורה וגם רבים מתוך מערכת הבריאות עצמה, יהודים וערבים. אלה מתרשמים כי במערכת זו משולבים ערבים רבים, בתפקידים שונים, החל מרופאים בכירים, אחים ואחיות ועד לעובדי מנהל ומשק.
על כן, כחלק ממאמצינו לקדם שילוב ושוויון של האזרחים הערבים בתעסוקה, ביקשנו לבדוק האם יש ממש בדברים ואם כן, לנסות ולהצביע על "מרכיבי ההצלחה" במערכת הבריאות (כלומר, הסיבות שלאורן מתאפשר השילוב). כן ביקשנו לבדוק, ככל שאכן אפשר להצביע על "מרכיבי הצלחה" כאלה, האם ניתן להעתיקם גם לתחומי תעסוקה אחרים במשק, במטרה להגדיל את שילוב האזרחים הערבים בהם.
התבוננות מקרוב בנעשה במערכת הבריאות, מעלה תמונה מורכבת, שעלולה לאכזב את אלה המאמינים ששילובם של האזרחים הערבים במערכת הבריאות הנו בגדר הצלחה רבתי. שיעורם של הערבים במערכת הבריאות אכן גבוה משמעותית משיעור הערבים המועסקים במוסדות אחרים שבבעלות המדינה ומגיע לעשרה אחוזים בקירוב, להבדיל מהשיעור הכללי של הערבים בשירות המדינה, העומד על כשישה אחוזים וחצי בלבד. חלק מן העובדים הערבים אפילו מאייש משרות בכירות כמנהלי מחלקות ויחידות מקצועיות ובמקרה אחד משמש רופא ערבי גם כמנהל בית החולים
לגליל המערבי נהריה.
